'שרים ביקב',
אלי פרידמן
כלל היסוד של ליל הסדר, שאדם צריך להרגיש בעצמו את החוויה כאילו הוא יצא ממצרים, נכון לפעמים גם במוזיקה.
יש הבדל עצום בין דיסק שהוקלט באולפן ובין הופעה חיה. לא תמיד יחסי הכוחות ביניהם הם לטובת גרסת ההופעה: יש זמרים שזקוקים לחסדי המיקסים והשיפוצים שאחרי ההקלטה, בונים על העיבודים שעוטפים את השירים שלהם, או סתם נשמעים הרבה יותר טוב כשהם יושבים בשקט באולפן בלי קהל. אבל יש כאלה שעל הבמה שופכים את כל האנרגיה שלהם, את כל החיות והמרץ, עד כדי כך שאפשר לשמוע את זה גם בהקלטה של ההופעה. לקבוצה של האמנים מהסוג השני, מצטרף כעת רשמית אלי פרידמן.
פרידמן נמצא כבר ח"י שנים במרכז שוק המוזיקה החסידית, ונחשב לאחד הזמרים הפופולריים בעיקר בקרב הציבור החרדי-ישיבתי. הן בגלל הסגנון המוזיקלי שלו, והן בזכות המילים של שיריו המקוריים, שמבטאות את עולמם של בני הישיבות בבני ברק ובירושלים. אלבומו החדש 'שרים ביקב' הוא הקלטה של הופעה חיה מהקיץ שעבר, והוא משמש אוסף של מבחר להיטיו מכל האלבומים.
האופי הישיבתי של פרידמן בא לידי ביטוי גם בגירסת הלייב שלו. זמרים אחרים יכולים להיות שקטים ומאופקים, ולכן על הבמה הם לא כל כך ימצאו את עצמם, אבל פרידמן הולך עד הסוף עם דמות הישיבישער – והופך את ההופעה לטיש. הוא שר בהתרגשות, בעוצמה, בהתלהבות, נותן לקהל להצטרף ולשיר איתו לכל אורך ההופעה, מה שנותן תחושה של שירת חברים בליל שבת בישיבה (לא לדאוג, אף אחד מהקהל לא ביטל תורה. ההקלטה התקיימה בבין הזמנים).
סביר להניח שכל ההתלהבות הזאת לא הייתה מחזיקה מעמד לבד, לולא הרכב מוזיקלי משובח. בין הנגנים אפשר למצוא למשל את הגיטריסט הוותיק מנחם הרמן, ואת הקלידן ואשף העיבודים ג'ף הורביץ.
מומלץ לכל מי שמכיר את אלי פרידמן ורוצה לשמוע אותו כשהוא בשיאו, וגם לכל מי שלא מכיר אותו, ואולי זו הזדמנות טובה בשבילו. אמנם רק הקלטה, אבל יכול אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא לערב הזה.