הקדנציה הנוכחית של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתאפיינת בקו חד מאוד מול העולם – משהו שישראל לא נהגה לעשות בעבר יתר על המידה.
יש אסכולה שלמה, בעיקר באופוזיציה, שחושבת שראש הממשלה מחרב את יחסי החוץ של ישראל – ויש אחרים הטוענים כי הוא דווקא מתקן מערכות יחסים שנוצרו בהן בעיות ופותח אפיקים חדשים.
אז מה נכון? במקרה הזה כולם צודקים. אין ספק שנתניהו מעוניין להיות בן חורין בזירה המדינית.
יעידו על כך הניסיונות שלו לפזר את השקעותיו הדיפלומטיות. ארה"ב נותרה הידידה הטובה ביותר – אבל במקביל מהדקים קשרים עם רוסיה וסין – שתי מעצמות שהאמריקנים לא ממש מסמפטים, עם 
אנחנו מייצרים קשרים עם מדינות העולם וזה עובר מתחת לרדאר. יוון, קשר עם הציר המזרחי באירופה, אפריקה, משלחות מסין ובואו נראה מה מתפתח באמריקה הלטינית
חלקים מאפריקה, עם הודו וגם מדינות ערביות באזור מתחילות להתעניין בקשר כזה או אחר עם מדינת היהודים.
נתניהו הצליח לייצר גם גוש של מדינות קטנות אך קולניות באיחוד האירופי – שנרתמות לסייע לישראל בכל מיני מצבי משבר.
אז ברור שאין מאה אחוזי הצלחה ואפילו לא שמונים – אבל בכל זאת משהו כאן נעשה.
ראש הממשלה עצמו סיפר לנו השבוע בשיחה שקיים עם תא הכתבים המדיניים כי המצב אינו כה רע כפי שמנסים לצייר אותו.
"אנחנו מייצרים קשרים עם מדינות העולם וזה עובר מתחת לרדאר. יוון, קשר עם הציר המזרחי באירופה, אפריקה, משלחות מסין ובואו נראה מה מתפתח באמריקה הלטינית".
"קשה לכם לתאר עד כמה ישראל מחוזרת", סיפר לנו נתניהו – אך נדרש לשאלה הפשוטה – מדוע במערב אירופה הסיפור אינו ורוד כל כך.
"יש במערב אירופה ובאיחוד האירופי מגמת בידוד ודה לגיטמציה אבל מולה מתחילה מגמה של הפיכת ישראל לכוח משמעותי בעולם. אנחנו צריכים לבנות את היכולות ולמנף אותן. לשמר בריתות ישנות ולפתח חדשות. ייקח זמן עד שמשרדי החוץ בעולם ישנו את אופן ההצבעה. הנחתי את משרד החוץ - תתחילו לדרוש את השינוי", סיפר נתניהו.
גם לגבי מדינות ערב יש לו תובנה ברורה. "רוב המדינות הערביות מבינות שהן מאוימות על ידי שני נושאים – דעא"ש והשיעים. תוך כדי המגעים חלה התקרבות והאליטות מתחילות להבין שהתפיסה המסורתית שלהם את ישראל - אולי הייתה שגויה. הדבר הזה מייצר אפשרויות חדשות שאנו עמלים עליהן".
המקום היחידי שנתניהו מתעמת איתו בעדינות יחסית, לפחות אחרי עסקת הגרעין, הוא האמריקנים. ראש הממשלה לקח הימור והלך נגד הממשל בסוגיה הזו – והפגין עמדה של בן חורין שדואג לארצו קודם כל.
נתניהו לא מוותר על סנט – במיוחד אחרי ההסכם עם איראן – וגם אם יחתום על מזכר ההבנות בתקופת אובמה, הוא יוציא לאמריקנים את המיץההימור לא היה מוצלח – ונראה שלמרות החיוכים והניסיון לשדר עסקים כרגיל – הוא מחכה כבר לחילופי הממשל ולנשיא הבא, לקראת סוף השנה האזרחית.
רק השבוע אמר לנו נתניהו לגבי מזכר ההבנות על הגדלת הסיוע האמריקני, "אנחנו בתוך התהליך ואני מקווה שיסתיים. דרושה סבלנות. ניהלתי כמה מו"מ בממשלה, גם כשר אוצר וגם כראש ממשלה, ויש לקוות ששני הצדדים ימצאו דרך לצמצם פערים".
"אשמח מאוד אם הכל יסתיים בתקופת הנשיא אובמה", הוסיף ראש הממשלה – ושידר שוב שהוא כבר שבע מעימותים. אבל אל תחשבו שכאן גישת בן החורין לא מופגנת. נתניהו לא מוותר על סנט – במיוחד אחרי ההסכם עם איראן – וגם אם יחתום על מזכר ההבנות בתקופת אובמה, הוא יוציא לאמריקנים את המיץ.
טוב או רע? האם מצבנו בזירה הדיפלומטית משתפר? ימים ובעיקר שנים יגידו. אבל אין ספק שהמחשבה להרחיב את מערכת היחסים הדיפלומטית ולהציע את ההיצע הגדול שיש לישראל בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והסייבר – תירשם לזכות נתניהו שמנסה להשאיר את הדיפלומטיה של בני חורין, ולא רק בפסח.
---
מתוך מגזין ערוץ 7