עבדים היינו | שיר | יהורם גאון
נתחיל עם הילדים. למה דווקא איתם? כדי שיישארו ערים. וגם - כי הם הרי, כך אמרו חכמינו, עיקר הסדר.
בין 'מה נשתנה' למצוד אחר האפיקומן, מושרים כמה מהלהיטים הגדולים של שולה הגננת. 'עבדים היינו' הוא אחד מהם. יהורם גאון רותם את קולו אל הביצוע החביב והאנימציה הפשוטה, ללחן קצרצר ונוסטלגי שכולנו אוהבים לזמזם לאימא באוזן מעומק הקרצופים.
חד גדיא | קליפ | 'סרוטים'
נעבור אל החבורה המוכשרת והחמודה, שבקליפ מחייך והומוריסטי מנגישים לנו את אחד הסיפורים המסקרנים ובעלי מוסר ההשכל שבהגדה.
אחרי אינספור לחנים ומנגינות שהתחרו במשך שנים על מקום בשולחן הסדר שלנו, אפשר להגיד שיש ביצוע קלאסי ומנצח.
לחן קליט וגדוש בחינניות מוזיקלית:
יחיד נורא | פיוט | דוד שירו
לא כולם יודעים, אבל גם לנו, בני עדות המזרח, יש שירים לפסח.
אמנם לא שיננתם אותם בגן, לא קיבלתם על ביצועם סוכריות בתלמוד-התורה ולא שמעתם אותם ברדיו ובתכניות השונות לקראת החג, אבל גם לנו יש.
אפשר לומר שפיוט הדגל של פסח, מלבד 'אמונים ערכו שבח' (בשני לחנים עיקריים), 'מעוזי' (לשלושת הרגלים באופן כללי) ומשירי נרצה ('חד גדיא', 'אחד מי יודע' וכו', רק בגרסה הערבית), הוא 'יחיד נורא'.
מבית היוצר של רבי רפאל ענתבי, מחשובי פייטני חאלב, מגיע המלל השוזר בין יציאת מצרים וגאולת עם ישראל, ניסן ראש החודשים, ליל הסדר וספירת העומר, שתכף וכבר מתחילה.
"הרם קולך וספר לבנך את יום צאתך".
חסל סידור פסח | חזנות | ליפא ליוש
ובשם האיזון – פיוט אשכנזי וקטע חזנות לסיום הסדר.
אחרי האוכל, ההגדה, הקושיות, הכוסות, הנמנומים והיקיצות, מגיע סוף סוף מקומו של הפיוט הרווח בעיקר בעדות אשכנז – 'חסל סידור פסח כהלכתו'. רגע לפני 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'.
הביצוע המינימליסטי מחד אך העצמתי והמרשים מאידך הוא של החזן ליפא ליוש ז"ל, חזנה הראשי של קהילת בית הכנסת המרכזי בהר הכרמל – חיפה.
חג שמח!
עוזיאל.
---
מתוך מגזין ערוץ 7