בית המשפט העליון בארה"ב פסק כי בני משפחותיהם של קורבנות פיגועים יוכלו לדרוש פיצויים מתוך נכסים מוקפאים של אירן בשווי 2 מיליארד דולר.
ברוב של 6 תומכים מול 2 מתנגדים פסקו השופטים כי בני משפחותיהם של קורבנות אמריקאיים של פיגועים שבוצעו בשנות השמונים והתשעים, ככל הנראה בתמיכת או מעורבות אירן, יוכלו לדרוש פיצויים שיילקחו מתוך נכסים מוקפאים בשווי 2 מיליארד יורו של אירן בארה"ב.
בין היתר מדובר בקורבנות הפיגועים בשגרירות ארה"ב בביירות ובבסיס בכוח הרב לאומי בביירות בשנת 1983, הפיגוע במתחם חיילי צבא ארה"ב בעיר חובאר בערב הסעודית בשנת 1996 ועוד.
התביעה הוגשה על ידי 1300 בני משפחותיהם של קורבנות פיגועי הטרור האמריקאיים. היא הוגשה לראשונה בשנת 2001 על ידי דברה פיטרסון, אחותו של אחד מ 214 קורבנות הפיצוץ במתחם הכוח הרב לאומי בביירות.
בשנת 2007 קיבל בית המשפט בארה"ב את טענת המשפחות כי אירן היתה אחראית לפיגועים, לאחר שקבע כי מיליציות שיעיות חמושות שאומנו וחומשו על ידי אירן, בעיקר חיזבאללה, היו אלו שביצעו את הפיגועים. אירן וחיזבאללה הכחישו לאורך השנים כל מעורבות בפיגועים האלו.
שנה לאחר הפסיקה הראשונה של בית המשפט בשנת 2007 התברר כי הבנק המרכזי של אירן, "בנק מרקזי", החזיק 1.75 מיליארד דולר בשטרות אג"ח בחשבון בנק בניו יורק. בשנת 2012 חתם נשיא ארה"ב אובמה על צו המורה לבנק האירני להפשיר את נכסיו על מנת שיוכלו לשמש לתשלום פיצויים לתובעים, אולם הבנק האירני סירב לעשות זאת ופנה לערכאות משפטיות בטענה כי הממשל האמריקאי חרג מסמכויותיו.
השופטת רות ביידר גינסברג, קבעה בהחלטתה מיום חמישי כי הקונגרס פעל כשורה וכי לממשל האמריקאי ישנה הזכות לדרוש מהבנק האירני לשלם פיצויים למשפחות קורבנות הטרור מתוך הנכסים הקפואים אותם הוא מחזיק בארה"ב.
"על ידי שינוי החוק המסדיר את עיקול נכסים פרטיים השייכים לאירן, הקונגרס פעל בתוך מסגרת הסמכויות הפוליטיות המעניקות לו סמכות על נכסים זרים במדינה" קבעה השופטת האמריקאית.