חושבים שם על ישראל? אמסטרדם
חושבים שם על ישראל? אמסטרדםצילום: פלאש 90

אמנם אבותינו כבר מזמן יצאו ממצרים אך בגיליון הזה אנחנו מבקשים לטוס ולבקר את בני הנוער שעוד לא נכנסו לארץ. ריכזנו לשיחה אינטרנטית שלושה בני נוער משלוש יבשות שונות – אוסטרליה, אירופה ואמריקה – ושמענו מהם על חייהם בארצות מוצאם. לא יכולנו להתאפק וגם שאלנו את השאלה הישראלית כל כך: "נו, אז מתי אתם עושים עלייה?" התשובות שלהם אולי יפתיעו אתכם. חגרו חגורות, ממריאים.

משפחה של קהילה

את השיחה עם השלושה קיימנו באמצעות תוכנת 'סקייפ', משימה לא פשוטה בגלל הבדלי השעות שבין היבשות השונות. הנציג האמריקאי הוא נתי פייבר, תושב העיר דטרויט במדינת מישיגן. נציג יבשת אוסטרליה הוא מייקי גלבוע, תושב העיר מלבורן. נציגת אירופה היא חני אייזנמן, תושבת העיר אמסטרדם שבהולנד. השעה היא 22:00 בלילה שעון ישראל, מעט אחר חצות שעון הולנד, 15:00 בצהריים שעון ארצות הברית ו8:00 בבוקר שלמחרת באוסטרליה. כל אחד מציג את עצמו ואנו מתחילים את ועידת הנוער הארצית הראשונה של 'מקום בעולם'.

חברים, ספרו קצת על הקהילה היהודית שבה אתם חיים.

"בדטרויט אין הרבה דתיים", פותח נתי, תלמיד כיתה י"ב בבית ספר 'עקיבא', בית הספר הדתי-ציוני היחיד בדטרויט. "יש כמה בתי כנסיות בעיר ומעט מאוד מסעדות כשרות לכן החיים של דתיים בדטרויט לא כל כך מגוונים. זו לא ברוקלין", הוא משווה את דטרויט לקהילה היהודית של רובע ברוקלין שבניו-יורק הנחשבת אחת הגדולות בעולם. בית הספר של נתי קטן מאוד ומונה רק 70 תלמידים. שם לא פתחו את שנת הלימודים במחאת הסרדינים מכיוון שבכיתה של נתי למשל לומדים רק 17 תלמידים. "אין הרבה יהודים דתיים אבל יש קהילה פורחת והיא כמו המשפחה שלי. אני אוהב את החיים כאן". לנתי יש 3 אחים בדטרויט ועוד אח אחד בגבעת-שמואל.

אביה של חני, תלמידת כיתה י"ב, שימש במשך שבע שנים ראש הקהילה היהודית של אמסטרדם, המונה כאלף משפחות וגדלה משנה לשנה. "יש כמה בתי כנסת אצלנו וכל בית כנסת הוא בעל אופי שונה ומגיעים אליו אנשים שונים". גם בהולנד חיי היהודים מתרכזים סביב בית הכנסת. בקהילה היהודית פועלים כל מיני ארגונים בעלי מטרות שונות: ארגון שנועד לאסוף כסף לטובת הקהילה, ארגון שנועד לחבר את הקהילה למדינת ישראל ועוד. "אני לא מכירה חיים אחרים אז קשה לענות איך החיים כאן", היא אומרת בכנות. "בכל אופן טוב לי מאוד יש לי פה חברים ופעילות של בני עקיבא". חני מרכזת פעילות בבני עקיבא באמסטרדם וחברת מזכירות בני עקיבא העולמי. משפחתה של חני מונה חמש נפשות, אחיה הגדול חי בישראל והשני ילמד במרכז הבינתחומי בהרצליה בשנה הבאה.

מאמריקה דרך אמסטרדם אנו מגיעים לחצי כדור הארץ הדרומי, מרחק 17 שעות טיסה. "הקהילה היהודית במלבורן היא קהילה גדולה ויש בה הרבה אנשים שונים ומגוונים" מתאר מייקי, תלמיד כיתה י' בבית ספר 'יבנה' במלבורן, אוסטרליה. "כולם מכירים זה את זה וחברים זה של זה. בהשוואה לקהילות אחרות יש פה קהילה גדולה מאוד, סניף ענק של בני עקיבא ותנועות נוער אחרות כמו 'הנני'. יש פה מקום להכיל את כולם", הוא מפרגן.

הקהילה היהודית במלבורן היא הגדולה ביבשת אוסטרליה. רוב היהודים הגיעו אליה ממזרח אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הקהילה נחשבת תוססת ומבוססת מאוד כלכלית. תנועות הנוער ובעיקר התנועות הציוניות הן גורם משפיע בקהילה, וקרוב למחצית מבני הנוער משתייכים לאחת מהן.

מייקי ומשפחתו (הוריו, אחיו ואחותו) התגוררו בקהילה היהודית המקומית כל חייהם, למרות שם המשפחה הישראלי מאוד. אך למרות זאת רבים מחברי הקהילה הם בעצם ישראלים יורדים. "בין הישראלים היורדים ל'מקומיים' יש קשרים חזקים", מתאר מייקי. "הם גרים פה וחיים חיים טובים. נוח פה מבחינה כלכלית יותר מאשר בישראל. אף על פי שהם ירדו, חשוב להם להיות חלק מהחיים היהודיים".

בסך הכול לא רע

רצינו לשמוע מבני הנוער מה הם עושים בזמנם החופשי.

איפה אתם מבלים?

מייקי: "אנחנו מבלים בבתים של חברים, הולכים לפארק יחד, הולכים לאכול צהריים באחת מהמסעדות הכשרות הרבות שיש פה, כמו נוגה או פלאפל אומסי. לפעמים ישנים אצל חברים וצופים בכדורגל עד מאוחר וכמובן פוטי – ליגת הפוטבול האוסטרלית. באופן אישי אני אוהב מאוד ספורט ומשחק כדורגל בקבוצה של 'מכבי'". אם לא היינו יודעים שהוא אוסטרלי היינו מבלבלים את מייקי עם תושב חולון או באר-שבע.

"אנחנו מבלים כמו שבני נוער בישראל מבלים. כמו כל בני הנוער בכל העולם בעצם", מתארת חני. "גם אנחנו יוצאים לקפה, לסרטים ולבני עקיבא".

נתי מתאר שאת רוב הזמן שלו הוא מקדיש לבני עקיבא: "החבר'ה כאן אוהבים את התנועה. והאמת היא שאם אנחנו קובעים להיפגש ולעשות משהו זה בדרך כלל לא יהיה בחוץ אלא בבית של מישהו. אין מה לעשות בדטרויט וזה הדבר הכי נורא", הוא מודה על התסכול. "גם נושא הכשרות לא קל: במכולות יש בשר ומוצרי חלב כשרים אז יש לנו אוכל אבל יש רק פיצה כשרה אחת בעיר ושתי מסעדות בשריות".

אמרת קודם שדווקא טוב לך בדטרויט, לא?

"אני אוהב לחיות כאן, כן. מכל מיני סיבות", הוא מסביר. "אני אוהב את העובדה שיש לנו בתים גדולים, רווחה כלכלית ולא חסר לנו דבר. גם האנשים כאן בסך הכול נחמדים ומנומסים מאוד. אם למשל אני פוגש מישהו שאני לא מכיר, לא משנה אם הוא יהודי או לא, הוא שואל מה השם שלי והיכן אני גר ונוצרת שיחה. אכפת לו ממני. לעומת זאת את ארה"ב כמדינה אני לא כל כך אוהב. אבל זה מה שאני מכיר, לתוך זה גדלתי ואני מרגיש פה בבית. אגב, גם בישראל אני מרגיש בבית".

הרבה יהודים טוענים זאת, אף על פי שהם לא גרים פה. מדוע?

"תראה, אני לא יודע עברית כל כך טוב. אני לא כל כך מכיר את התרבות הישראלית אבל יש אווירה בישראל שמשדרת לי שזה הבית האמתי שלי. נשמה של יהודי פשוט מרגישה בבית בישראל".

חני: "גם אני כמו נתי, אוהבת את הולנד משום שבאמסטרדם נולדתי וגרתי כל חיי. החיים פה די פשוטים ונוחים - לא כמו בישראל שצריכים לנסוע באוטובוס לכל מקום, אין כאן בלגן פוליטי או חברתי. אני גם אוהבת את הנוף שיש לעיר - הבניינים כאן שונים, אמסטרדם יפה מאוד ויש לה היסטוריה ארוכה מאוד". אך היא מסתייגת "מצד שני אני מרגישה שליהודים אין באמת עתיד כאן".

ועדת תרבות

ישי ריבו, יונתן רזאל, אהוד בנאי ומוש בן-ארי הם שמות פחות מוכרים ליהודי העולם. על אף הרבה דברים המשותפים לכל בני הנוער בעולם כמו ספורט ומפגשים חברתיים, התרבות שונה מאוד. גם במרובע התרבות המערבית של: אמריקה, אירופה, ישראל ואוסטרליה.

איזו מוזיקה אתם אוהבים לשמוע? אתם מחוברים גם לפלייליסט הישראלי?

חני: "אני באופן אישי לא מחוברת לתרבות ההולנדית. אם אני שומעת שיר ברדיו, סבבה, אני לא ארוץ להוריד אותו למחשב. התרבות כאן לא משהו", היא מודה. "אני בעיקר שומעת מוזיקה באנגלית, להיטים שכולם שומעים בכל העולם. לגבי מוזיקה ישראלית - אני אוהבת מוזיקה מזרחית ובעיקר את עומר אדם. כשאנחנו מתאספים החבר'ה אנחנו משמיעים את 'קפה שחור חזק', דודו אהרון ועידן רייכל. הייתי בהופעה של רייכל פה בהולנד".

"אני אוהב מוזיקה אמריקאית אבל גם ישראלית", אומר נתי. "שתי בנות שירות מישראל מתנדבות פה בקהילה והן מחברות אותנו אל התרבות והמוזיקה הישראלית. למשל השיר שהולך כאן הכי חזק הוא 'מהפכה של שמחה' של עומר אדם. כל הדתיים-לאומיים בדטרויט שרים את זה", הוא אומר בחיוך ומתחיל לשיר. אנו מתרשמים מהדיוק במילים. "הן הכינו לנו דיסקים של מוזיקה ישראלית, אנחנו מכירים בסך הכול את הפלייליסט הישראלי. השירים הם לא ברמה כל כך גבוהה לדעתי, אבל זה נחמד. זו לא מוזיקה עמוקה שמעוררת מחשבה". אחרי האמירה הזו הצענו לנתי כמה אמנים שכדאי לעקוב אחריהם.

מייקי פחות מתעמק בבחירות המוזיקליות שלו. "אין יותר מדי זמרים אוסטרלים. אני אוהב את טרוי סיוון שהוא כמובן יהודי אבל גם זמר טוב באמת". מוזיקה ישראלית מייקי אומר שהוא לא מכיר בכלל.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ניסן של "מקום בעולם".

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם"

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן