יו"ר ועדת הכספים ח''כ משה גפני עומד בסירובו לאשר העברת עודפים תקציביים בסך 14 מיליארד ש"ח, כל עוד האוצר לא יציג פרספקטיבה היסטורית על הביצוע באותם סעיפי תקציב, כפי שמחייב הנוהל של הוועדה.
רק לגבי עודפים הנוגעים לניצולי השואה, גפני וח"כים נוספים הסירו את התנגדותם והעברת העודפים של כ- 100 מיליון ₪ אושרה.
"אני לא יכול להעלות את הבקשות להעברת עודפים לדיון ובוודאי שלא לאשר אותן, כל עוד האוצר לא מגיש אותן לוועדת הכספים בהתאם לנוהל שנקבע כאן בוועדה. אם אעשה כן, אעשה צחוק מעצמי ומחברי הוועדה שאישרו את הנוהל", הבהיר גפני.
לפני כשבועיים וחצי, נזכיר, הגישו גפני וחברי ועדה נוספים הסתייגויות לבקשות להעברת עודפים מ- 2015 ל- 2016, לאחר שאלו הוגשו שלא עפ"י הנוהל של ועדת הכספים לאישור שינויים בתקציב והעברת עודפים, שבין השאר מחייב את משרד האוצר להציג בכל סעיף שבו נוצר עודף תקציבי, את ההיסטוריה של אותו סעיף שלוש שנים לאחור.
גפני אמר לאנשי אגף התקציבים, "תעשו שיעורי בית ואז תחזרו לכאן עם העודפים כשהם מנומקים ומפורטים בהתאם לנוהל הוועדה. אז בלבד נדון בהם ונשקול לאשרם".
בכך למעשה, מנעו גפני וחברי ועדת הכספים את העברתם של עודפי תקציב מ- 2015 ל- 2016 בסך 14.3 מיליארד ₪ שהוגשו לוועדה לפני כשלושה שבועות. עפ"י הנוהל לאישור העברת עודפי תקציב, משרד האוצר מגיש את הבקשות להעברת העודפים לוועדה ואם אין התנגדות של מי מחברי הכנסת, הן מאושרות אוטומטית לאחר 21 יום.
במקרים רבים, כמו במקרה הזה, עת הוגשו הבקשות לפני כשלושה שבועות, אם משרדי הממשלה לוחצים לאשר את העברת העודפים בהקדם, ניתן לכנס את הוועדה לאשר אותן מיידית מבלי להמתין 21 יום.
במקרה הנוכחי, גפני וחברי הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) ומיקי לוי (יש עתיד) הגישו הסתייגויות וטענו כי "האוצר מזלזל בוועדת הכספים ואינו פועל עפ"י הנוהל שאושר בוועדה ואינו מציג את ההיסטוריה של הביצוע בסעיפים שלגביהם מתבקשות ההעברות, דבר המונע מחברי הוועדה את היכולת לפקח כראוי ולבחון האם קיימת תופעה חוזרת של תת-ביצוע בסעיפי תקציב מסוימים על כל ההשלכות שיש לדבר".
עקב כך עד היום העודפים לא הועברו ועודם מעוכבים, למעט עודפים בסך של 98 מיליון ₪ בסעיף תקציבי הנוגע לניצולי השואה. לגבי סעיף זה, הודיע גפני בישיבה, לאחר שגם שמע את קריאותיהם של חברי הכנסת שלא למנוע את ההעברה הספציפית בגלל שהיא נוגעת לניצולי השואה, כי הוא עצמו מסיר את התנגדותו להעברה וקרא גם לחברי הכנסת האחרים לעשות כן.
"ניצולי השואה זה נושא אחר ועלינו למנוע כל סחבת בעניינם, גם אם הגורמים הרלוונטיים, במקרה זה האוצר, פועלים בצורה לא תקינה" אמר. לאחר שכל חברי הכנסת שהגישו הסתייגות מבקשת העודפים הסירו אותן, העברת העודף של ה- 98 מיליון ₪ למעשה תיכנס לתוקף מיידית.
סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יעל מבורך, ניסתה לשווא לשכנע את חברי הוועדה לאשר את העברת העודפים כולם עוד היום, "העברת העודפים היא בעיקרה עניין טכני ולא מהותי, שההקצאה בגינו כבר אושרה זה מכבר בכנסת בתקציב 2015 ומסיבות שונות, מכיוון שהתקציב עובד על בסיס מזומן, התקציבים לא הוצאו באותה שנת תקציב".
רכז תקציב באגף התקציבים באוצר, איתי טמקין, הסביר כי "העודפים נוצרים בד"כ מכיוון שהוצאת הכסף ניתנת רק על בסיס חשבונית בגין התקשרויות עם ספקים שבוצעו בפועל וייתכן שמכרזים כבר פורסמו ויש התחייבויות אך ההוצאה נעשית רק לאחר שהשירות או העבודה מבוצעת בפועל ולעיתים זה אורך חודשים ארוכים ואף בשנת התקציב הבאה.
''העודף הופך להיות 'עודף מחויב', רק לאחר חתימת חוזה מול ספק מסוים ורק לאחר ביצוע העבודה ואישור החשבונית בפועל יש אפשרות להוציא את הכסף".
במסגרת מצגת שהציג טמקין לוועדה, הוא ציין כי "בעשור האחרון, ההיקף הגדול ביותר של עודפים שנוצרו בתקציב היו בשנים בהן הונהג תקציב דו-שנתי, כך היה ב- 2010, ב- 2012 וב- 2014". בכך חיזק את התנגדות אגף התקציבים לתקציב דו-שנתי.
עוד הסביר טמקין, כי "עודפים שלא מנוצלים ואינם מועברים משנה לשנה באותו סעיף משמשים לצמצום החוב הממשלתי".
חברי הוועדה טענו כי אינם נגד אגף התקציבים, אך עומדים בדרישתם שאנשי האגף יציגו לוועדה בקשות לשינויים בתקציב ובכלל זה בקשות להעברת עודפים עם כל הפירוט המתחייב. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "זו פשוט חוצפה של האוצר שמביאים לכאן בקשה לאישור העברת 14 מיליארד ₪ מבלי שנעשתה עבודת מטה מסודרת בעניין ומבלי שהתקבלה החלטת ממשלה מסודרת בנושא.
''אפילו לא הציגו בפנינו פרוטוקול של ישיבה שבה הוחלט באוצר לאפשר את העברת העודפים הללו. זו דרך נלוזה של הממשלה להעביר כספים בדרך עוקפת כנסת וועדת הכספים. בתוך הדבר הזה של העברת עודפים משנה לשנה יש הרבה תקלות ואנחנו רוצים לראות את זה ובזמן אמת".
רוזנטל נתן דוגמאות לבעייתיות בנושא: "למשל ברכבת הקלה בירושלים, הוועדה לא פיקחה כראוי והתוצאה היתה שזה עלה למדינה הרבה מאוד מיליארדים. איש לא נתן את הדין על-כך בזמן אמת. כך קרה גם לגבי חברת נת"ע, מה שעלה למשלם המיסים 8 מיליארד ₪ מיותרים. גם שם אמרו 'התחייבנו כבר'. אנחנו רוצים להבין במקומות שהם לא בסדר מדוע נוצרו העודפים לגלות אותם בזמן אמת".
חברתו לסיעה, ח"כ מיכל בירן, אמרה "קבענו נוהל מעולה לשינויים בתקציב ובכלל זה להעברת עודפים, איך יכול להיות שהאוצר לא מגיש את הבקשות בהתאם??! אנחנו לא מוכנים שאוטומטית עודפי תקציב ילכו לסגירת החוב. אולי במקרים רבים עדיף שיאפשרו שינויים בסדרי עדיפויות ויתגברו סעיפים שנמצאים בחסר".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) טען כי "הדברים שהציגו אנשי האוצר רק מחזקים את העובדה שאסור להנהיג תקציב דו-שנתי. לגבי העודפים, עלינו כחברי כנסת לבדוק מתי מדובר בעודפים הנובעים מסיבות אובייקטיביות ומתי מדובר בכשל הגורם לתת-ביצוע ואם מדובר בתופעה מתמשכת. יש גם צורך לזהות רזרבות סמויות, זה צורך חיוני של המדינה, דבר שיאפשר לתקצב טוב יותר מטרות חברתיות ואחרות".
ח''כ גפני סיכם, "ברור שמדינה לא יכולה להתנהל ע"י תקציב שאושר בלבד ללא שינויים, זה חייב להתקיים אך בשקיפות מלאה ותוך מתן תשובות מלאות ומפורטות לחברי ועדת הכספים" וקרא לאנשי האוצר "לעשות שיעורי בית ורק לאחר-מכן שיחזרו לוועדה. כלומר, רק לאחר שימלאו אחר הנוהל של הוועדה לאישור שינויי תקציב ואז נשקול אם לאשר את הבקשות".
כמו-כן ציין, כי "בג"צ דחה עתירה שהגישה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) בעניין לאחר שנוכח לראות שוועדת הכספים קיבלה על עצמה נוהל שקוף וברור לדיון בשינויים בתקציב ועל-כן הוועדה אינה יכולה לזלזל בנוהל שהיא עצמה אישרה".