'מסוגל לתשובה'
יוסף קרדונר
בחול המועד פסח ערכתי ניקיון מאוחר במדף הדיסקים המתפקע שלי, ותוך כדי נזכרתי באלבומים הנפלאים של יוסף קרדונר, שקצת נשכחו להם.
אחר כבוד הם הובלו ממקומם, ומילאו את חיינו בצלילים נהדרים. ימים ספורים לאחר מכן גיליתי להפתעתי שקרדונר הוציא אלבום חדש - ממש כהרגלו, בשקט תקשורתי וליודעי ח"ן בלבד. אז הגיע הזמן שגם אתם תדעו.
בסקאלת התמימות והתחמנות של המוזיקאים הישראלים (מיעוטם, כמו אהרון רזאל, באים נקיים וזכים למוזיקה. אבל רובם מבינים בתקשורת-תמלוגים-פייסבוק כמו שועלי קרבות ותיקים) - קרדונר נמצא איפשהו באזור המינוס. הוא לא מפיץ את המוזיקה שלו בדרכים המקובלות, מאמין שהיא תגיע לבד, ובאופן כללי מאוד נאיבי ונקי. למה אני מציין את זה? מסיבה אחת פשוטה: הניקיון הזה מחלחל וניכר מאוד במוזיקה עצמה.
כמו קודמיו, גם 'מסוגל לתשובה' הוא אלבום יפהפה, שכמו הגיע הישר מהיכל הניגון, בלי פילטרים תעשייתיים. קרדונר לא מסתיר את נטייתו להשפיע על המאזינים ("היכן אני בעולם?"), מלחין טקסטים מליקוטי מוהר"ן ("תהילים מסוגל לתשובה"), זורם עם ניגונים ללא מילים ("ניגון") ומקליט שירים מדהימים שכבר בהאזנה ראשונה מתקבלים כקלאסיקות בפוטנציה: הביצוע הנפלא ל"ואפילו בהסתרה", שביוטיוב מגרד את ה‑600 אלף צפיות, והשיר היפה והעשיר ביותר באלבום, "כי תעבור במים".
עשרת השירים הראשונים באלבום מזכירים יותר את קרדונר של פעם - האקוסטי-נטורל. הם הוקלטו עם שירה ונגינה חיה, ורק לאחר מכן התווספו אליהם כמה כלי נגינה. שלושת השירים האחרונים הם הפקות של ממש, ויתאימו יותר למי שמעדיף את הקרדונר שלו סמיך ומתוזמר. בכל מקרה, גם כאן וגם כאן יש נשמה אדירה, חלילים שמיימיים ותחושה שקרדונר הוא כמעט המוהיקני האחרון בעידן כל כך מסחרי ותפל. אנחנו צריכים לשמור עליו, ואולי זה יעזור לנו לשמור קצת גם על התמימות המעטה שעוד נותרה בנו.