
הרב אליעזר איגרא, איש המחנה הציוני-דתי, מונה השבוע לתפקיד דיין בבית הדין הרבני הגדול.
אולם מינויו היה המינוי היחיד שאושר השבוע בוועדה למינוי דיינים, לאחר סערה פוליטית סביב הליך מינוי הדיינים הנוכחי.
הרב איגרא נבחר ברוב של שבעה חברים מתוך תשעה. הוועדה כרגע בהרכב חסר של תשעה חברים במקום אחד עשר, משום שלבית הדין הרבני הגדול אין נציגים בוועדה נכון לעכשיו, שכן הדיינים מכהנים בבית הדין במינוי זמני בלבד.
ראוי לציין כי הרב איגרא הוא דיין ותיק ומוערך במערכת בתי הדין הרבניים, משמש מזה מספר שנים כאב בית דין בבית הדין הרבני בבאר שבע ובתקופה האחרונה שימש במינוי זמני בפועל בבית הדין הרבני הגדול.
דיינים אחרים שהציעה הנציגות הציונית-דתית זכו אך ורק לקולותיה. בין היתר מדובר בדיין הרב יאיר בן מנחם וברב אוריאל לביא, שזכו לחמישה קולות בהצבעה. לא מן הנמנע כי לפחות אחד מהם, כנראה הרב בן מנחם, יצליח להגיע לבית הדין הגדול ברגע שיושגו הסכמות בין כל הצדדים.
אבל זהו רק קצה הקרחון של העימות הפנימי בוועדה, שמוגבלת על ידי בג"ץ ומחויבת כבר לבחור דיינים ללא שיהוי. חברי הוועדה מתקשים להגיע לסיכומים פנימיים שיאפשרו את אישור מינויָם של שישה דיינים נוספים. גם בבתי הדין האזוריים ממתינים לאיוש ארבעה תקנים חדשים שהתפנו. כזכור, בג"ץ פסק כי לא יהיה עוד תוקף להארכת המינויים הזמניים בבית הדין, ובלי מינויים חדשים הוא למעשה יושבת.
"שטייניץ לא רוצה להרגיז את החרדים"
אחת הבעיות המרכזיות היא שיושב ראש הוועדה, השר יובל שטייניץ, מעוניין להביא למינויים מוסכמים כדי שלא ליצור זעזועים בקואליציה, ככל הנראה בשל הוראה מפורשת שקיבל מראש הממשלה בנימין נתניהו.
שטייניץ ידע כי במצב הנוכחי שבו יש תשעה מחליטים בוועדה – הכף נוטה באופן ברור לטובת הציונות הדתית, שכן חמישה מחברי הוועדה תומכים במינוי דיינים בני המגזר הדתי, כולל כאלו שאינם מקובלים על המפלגות החרדיות, ולמינויים לבתי הדין האזוריים מספיק רוב של חמישה חברים.
החמישה הם שרת המשפטים איילת שקד, נציגי לשכת עורכי הדין הפרקליטים אפרת רוזנבלט ואשר אקסלרוד, חברת הכנסת רויטל סוויד מהמחנה הציוני והטוענת הרבנית ד"ר רחל לבמור.
יושב ראש הוועדה ידע את מאזן הכוחות בוועדה, ובכל זאת סירב לבצע לפחות את הליך מינוי הדיינים לבתי הדין האזוריים.
בין המועמדים היו גם הרב בניהו ברונר והרב דוד בס, מרבני 'צהר', שפסולים מבחינת החרדים ועל מינוים מתנהל מאבק. גם בעניינו של הרב אוריאל לביא יש מאבק, זאת בשל העובדה שבעבר תקף אותו הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב יצחק יוסף, ועל כן סיעת ש"ס מתנגדת למינויו.
גורם בכיר מהצד הציוני בוועדה אומר ל'בשבע' כי "שטייניץ לא רוצה להרגיז את החרדים. היה ניסיון להגיע להסכמות במשך שעות ארוכות, אבל החרדים מנעו את השגת ההסכמה הזאת".
הגורם מגדיר את מינויו של הרב איגרא כהישג. "רצינו מראש להשיג מעבר לשוויון. הרב איגרא נבחר על דעת כולם, וכעת אנחנו עומדים על הדרישה שלנו שיתר המינויים יהיו לפי מפתח שווה של שניים לכל מגזר – דתי-לאומי, חרדי אשכנזי וחרדי ספרדי – וכך הציונות הדתית הרוויחה שלושה דיינים בבית הדין הגדול".
הגורם מבהיר שאין שום רצון לפגוע בחרדים, אלא לפעול מתוך הסכמות. "הרי יש לנו רוב למנות דיינים לבית הדין האזורי ובכל זאת ישבנו וניסינו להגיע להבנות. כמעט הצלחנו להגיע להסכמות עם כולם, אבל ש"ס עיכבה זאת".
אלא שטענת הגורם לא מתיישבת במאת האחוזים עם המציאות בוועדה, שכן הבעיה שם היא עם שתי הסיעות החרדיות. חבר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר טען כי "חברי הוועדה דרשו לנצל את הרוב בוועדה ולבחור את דייני 'צהר' לבית הדין האזורי כדי לחולל רפורמות בבתי הדין. בהתערבות ראש הממשלה והשרים דרעי וליצמן הוסכם על דחיית ההצבעה לבית הדין האזורי".
הוא גם טען שבהצבעה שהתקיימה בהוראת בג"ץ סביב איוש תקני בית הדין הגדול, התעקשו נציגי הציונות הדתית לבחור בדיין הרב לביא, אולם הנציגות החרדית בוועדה החרימה את הדיונים בשל ההתנגדות אליו.
אייכלר טען כי הרב איגרא הוא אכן מועמד מוסכם, אבל "יש בעיה עם שני דיינים אחרים – אחד שקיבל החלטה מעוררת מחלוקת והשני שגדולי ישראל אמרו עליו שהוא אינו מתאים. יש מספיק יראי שמים בציונות הדתית, תלמידי חכמים, שיביאו אותם. מביאים לנו דווקא את רבני 'צהר' שמנהלים לנו מאבק פמיניסטי. כל הכבוד לשטייניץ, וגם איילת שקד באה לקראתנו".
ראוי לציין כי מרבית חברי הוועדה מעוניינים לסיים את הסאגה הזאת כבר בשבוע הקרוב, גם בשל הלחץ מצד בג"ץ שעלול כבר לפעול בעניין, וגם בשל הרצון לנקות את השולחן ולאפשר את המינויים שתקועים כבר תקופה ארוכה.
הרב יצחק יוסף התנגד למינויו של הרב איגרא, אך עם זאת שניים מהנציגים החרדיים האחרים בוועדה הצביעו בעדו. על פי ההערכות, אחד מהם היה הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו. קודם לכן הרב יוסף ביקש לעכב את מינוי הדיינים בבתי הדין האזוריים עד שימונו הדיינים לבית הדין הגדול ויתווספו שני נציגים לוועדה. אלא שבג"ץ זירז אותו להסיר את הדרישה וכעת, למורת רוחו, אם ימונה בקרוב נציג מבית הדין הגדול יהיה זה הרב איגרא, שכן מלבדו מכהנים בבית הדין רק הרבנים הראשיים ומינויים זמניים של דיינים מושאלים מבתי הדין האזוריים, שעלולים להיפסק בהוראת בג"ץ בכל רגע נתון.
ב'צהר' לא מרוצים
שרת המשפטים איילת שקד הביעה השבוע שביעות רצון ממינויו של הרב איגרא ותקווה שהמינויים הנוספים יתאפשרו באופן מהיר. "אני שמחה וגאה בבחירתו של הרב איגרא לדיין בבית הדין הגדול. הרב איגרא מכהן כאב בית דין שנים רבות, ידוע במסירותו וסבלנותו. אני סמוכה ובטוחה שמינויו יהווה חיזוק אמיתי לכוחו של בית הדין הגדול בסיוע בסגירת תיקים קשים. תקוותי היא כי במהלך השבוע הקרוב, תוך הידברות, נגיע להסכמות ונבחר עוד שישה דיינים לבית הדין הגדול ועוד ארבעה דיינים לבית הדין האזורי".
כצפוי, בארגון רבני צהר, שהנציגות החרדית מנסה לעצור את המינויים של חבריו, לא מרוצים מהתהליך. "מוקדם מדי לסכם את תהליך מינוי הדיינים", אומר לנו הרב יובל שרלו, מראשי צהר, "אך בד בבד עם שמחה גדולה על בחירת הרב איגרא, מהתהליך והשיקולים שהנחו את המערכת עד כה מתברר כי לא הופנם עיקרון יסודי: החשיבות העליונה של מעמד בתי הדין כמוסמכים לעסוק בשאלות הנישואין והגיור נמצאת בסכנה גדולה".
הרב שרלו מזהיר בשיחה עם 'בשבע' כי "ככל שתגבר הפוליטיזציה של המינויים; ככל שתיפסלנה הדרכים הלכתיות העיקריות שרוח המקום נוחה מהן ורוח הבריות נוחה מהן; ככל שיגדל המרחק בין הציבוריות הישראלית ובין בתי דין – כן יתמוטט חס ושלום מעמד בתי הדין".
הוא קורא גם לנצל את המצב שנוצר כדי להיטיב עם בתי הדין. "זוהי ההזדמנות לעשות שינוי משמעותי. למלא את שורות בית הדין הרבני הגדול ואת בתי הדין האזוריים בדיינים גדולי תורה מומחים בתחומם, שפוסקים מתוך הבנה עמוקה של המציאות הציבורית. דיינים שיתמודדו באומץ לב תורני עם סוגיות הגיור; הנישואין והמשפחה וכדומה, ועל ידי זה גם ירוממו את עם ישראל לתורה, וגם יקדשו שם שמיים ברבים. אם חס ושלום הזדמנות זו תוחמץ – נעמוד כולנו בפני שוקת שבורה, עם בתי דין לא רלוונטיים".
מה לדעתך צריכים לעשות הנציגים הדתיים בזירה הפוליטית?
"על נציגות הציונות הדתית להטמיע את האחריות הגדולה להלכה, לקדושת עם ישראל ולמעמד בתי הדין. לראות בכך את אחת המשימות העיקריות בדורנו, ולפעול לאור דרכה התורנית של הציונות הדתית. מכוחה של אחריות זו היא צריכה להציב כתנאי בל יעבור את הגיוון בבחירת דייני בתי הדין, ולא להסכים בשום פנים ואופן לפסילה כלשהי של תלמידי חכמים בשל העובדה שהם לא מוצאים חן בעיני מאן דהו. זהו אינו מאבק פוליטי, אלא שעת הכרעה שבה דרכה ההלכתית חיונית מאין כמוה".
לפי שעה מנסים הצדדים להביא להסכמות שיאשרו מינויים לבית הדין הרבני הגדול על פי המפתח של שניים לכל צד, ולאשר במקביל גם את המינויים לבתי הדין האזוריים, כשגם בהם ישובץ לפחות דיין אחד מטעם הציונות הדתית.
