אנחנו עדיין דמוקרטיה?

הפנייה של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר בסוגיית השירה בטקסים באוניברסיטת בר אילן מעלה שוב את התהייה מי מנהל את המדינה שלנו. דעה

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ז בניסן תשע"ו

המשנה ליועמ"ש. עו"ד זילבר
המשנה ליועמ"ש. עו"ד זילבר
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

המשנה ליועמ"ש דינה זילבר שלחה מכתב נזיפה ואיומים לאוניברסיטת בר אילן על סיפור מניעת שירת הנשים.

עכשיו, תרשו לי להניח לרגע בצד את סוגיית שירת הנשים הספציפית ולפתוח את נקודת המבט. בתוך חברה ישנם הרבה מנופי שינוי. אם רוצים ליצור שינוי חברתי אפשר לצא להפגנות, אפשר לכתוב מאמרים בעיתון, אפשר לגייס לעניין ח"כים ולקדם חוק, ואפשר לעשות שיימינג לצד השני ברשתות החברתיות.

אפיק פעולה אפשרי נוסף, הוא האפיק המשפטי. דרך לגיטימית לתקוף סדרים חברתיים היא על ידי הגשת תביעה משפטית, באפיק האזרחי או המנהלי. לפעמים תקצר ידו של בית המשפט מלהושיע ולפעמים בית המשפט כן ישמש סוכן שינוי.

לכוחו של בית המשפט יש גם גבולות. הוא לא יכול לשנות את המציאות בכוח שינוי גדול, משום שאין לו ארנק ואין לו חרב.

לבית המשפט גם אסור להתערב בסוגיות שהן בגדר סמכותן הטבועה של רשויות השלטון האחרות. בנושאים כאלו הדרך לשינוי עוברת רק בפוליטיקה. אבל עדיין נשאר למשפט כר עשייה רחב מאוד.

מה שפחות לגיטימי, ובעצם לא לגיטימי בכלל, הוא שינוי דרך מערך היעוץ המשפטי לממשלה. מדובר בחבורת פקידים ממונים שמטרתה אחת, לסייע לממשלה לממש את מדיניותה בהתאם לחוק, הא ותו לא.

איש לא הסמיך אותם לקדם מדיניות ולהוביל אג'נדה ואיש לא בחר אותם על פי כישורים בתחומים האלו. העובדה שחבורת פקידים מינתה את עצמה בחסות משפטית מפוקפקת למשגיחת הכשרות של המדינה היא איום על אופיה הדמוקרטי של המדינה.

בואו נעשה לרגע תרגיל מחשבתי, ונדמיין את איתמר בן גביר יושב על כסאה של זילבר ומקדם את סולם הערכים שהוא מאמין בו. האם גם אז "קובעי הטעם הדמוקרטי" היו חושבים שזה מצב דמוקרטי? גם אם סט הערכים הנוכחי שמובילה חבורת הפקידים הזו כיום הוא סט ערכים "נאור", סט ערכים שמתאים לשכבת קובעי טעם כלשהי, אין הרי שום ערובה שהמצב הזה לא ישתנה.

אם שינוי בזהות ממלאי התפקיד יהפוך את התפקיד ללא לגיטימי, אזי גם היום הוא לא לגיטימי מבחינה מוסדית ובלתי דמוקרטי בעליל.