נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים היום (ראשון) בכנס "אסלאם בציון" העוסק בתרומתו של אביו, פרופ' יוסף יואל ריבלין, מתרגם הקוראן, לחקר המזרח בתרבות העברית.
בכנס, שהתקיים במכון "יד יצחק בן צבי" בירושלים השתתפו מנכ"ל יד יצחק בן צבי, מר יעקב יניב וראש מכון "יד בן צבי", פרופ' אייל ג'יניאו.
"כנס 'אסלאם בציון' נערך בלב ליבה של תקופה לא קלה, יש מתח בין יהודים לערבים ודאי כאן בירושלים, ושאלות מורכבות על אופייה של הציוויליזציה המוסלמית והשינויים הרדיקליים העוברים עליה". פתח הנשיא את דבריו.
ריבלין התייחס לחשיבות ההיכרות עם תרבות האסלאם כמי שיכולה לשמש גשר, "כיום יש יותר מודעות לצורך להכיר את החברה והתרבות הערבית. אבל פעמים רבות ההיכרות הזו נעשית מתוך רצון 'לדעת את האויב'. הצורך להכיר את היריב הוא חשוב ומשמעותי, אבל הוא צר ומגמתי ביחס לתרבות אותה אנו בוחנים".
לדבריו, "המשקפת רואה רחוק, אבל שדה הראייה שלה מוגבל. איננו יכולים להמשיך לחיות כך. חייבת להיות דרך לדיאלוג בין-דתי, בין-תרבותי, בין שפות שונות ותפיסות שונות, לא מתוך ויתור על עמדה, אלא מתוך נכונות לראות את התרבות האחרת כרבת ערך, כאנושית, כמכלול, כעומדת בפני עצמה, כמרחב עצום של התרחשות".
"זו בעיניי הסיבה שאבי הגדיר את הקוראן כביטוי של 'הרוח השמית'. מאבי למדתי כי השפה מהווה גשר, וכי ההיכרות עם התרבות מהווה את יסודותיו האיתנים של הגשר", הוסיף ריבלין.