בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה היום ברובה תביעת עובדת שהועסקה כמנהלת חשבונות לתביעות שונות הנובעות מתקופת עבודתה ופיטוריה בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
לפסק הדין
בניגוד לדעת המיעוט של השופטת שרה מאירי, קבעה דעת הרוב (נציגת ציבור עובדים שוש הורוביץ ונציג ציבור מעסיקים יעקב גונצ'רובסקי), כי אין להיעתר לתביעה לסעדים מכוח חוק עבודת נשים וחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, שכן ההודעה על היותה של העובדת בהיריון הועלתה בפני המעסיק רק בפניית העובדת אליו סמוך לאחר פיטוריה וללא אסמכתא תומכת.
על כן, על פי דעת הרוב נקבע שתובעת זכאית רק לזכויות הנובעות מתקופת עבודתה עד מועד פיטוריה, ובתוך כך נפסק פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות סוציאליות בלבד, וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע.
השופטת מאירי במיעוט סברה כי פיטורי התובעת עומדים בניגוד לסעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים, שכן עובדתית במועד פיטוריה או במועד בו נכנסה לתוקף הודעת הפיטורים ונסתיימו יחסי העבודה, התובעת הייתה בהיריון. ומשכך, היה על המעסיק לדרוש אישור רפואי ולפעול להשבתה לעבודה או לעתור למתן היתר לפיטורים בפני הממונה. בהתאם לכך, פסק לתובעת פיצוי בגין אובדן שכר וכן תשלום זכויות שונות עבור התקופה המזכה שנקבעה להיות החל ממועד הגשת התביעה, הוא המועד בו הוצג לראשונה אישור רפואי בדבר הריונה של העובדת, ועד תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים.