יש הערצה לישראל ממקומות לא צפויים

לפני שבעה חודשים עשה דני דנון את צעדיו הראשונים כשגריר ישראל באו"ם.

הקליטה הייתה מהירה. לא כי לדנון היה זמן להסתגל, אלא כי ההתמודדות עם האתגרים החלה באופן מיידי. במבט ישראלי נראה שדנון עושה חיל בניו-יורק. הוא מגיב במהירות לכל פרובוקציה – ויש לא מעט כאלה, ומוביל גם יוזמות וביקורים שנותנים נופך מרענן להסברה הישראלית.

גאווה ישראלית

בריאיון מיוחד ל'בשבע' לרגל יום העצמאות, הוא מספר על הרגע שבו הצליח להעביר את מסר חשיבות העצמאות היהודית גם לעמים אחרים.

"ערכתי לפני כמה שבועות את ליל הסדר לשגרירים באו"ם. דיברתי איתם על הניסים שקרו מיציאת מצרים והלאה, ואמרתי להם שאחד הניסים מבחינתנו הוא שיש לנו היום מדינה יהודית שעומדת בצורה מעוררת כבוד גם באו"ם. מבחינתי, החופש שלנו היום אינו דבר מובן מאליו, וכאן מרגישים את זה יותר", הוא אומר.

"כשאתה רואה את ההתקפות ואת הניסיונות לפגוע בנו, העובדה שיש מדינה יהודית, עצמאית, חזקה – זה דבר שנותן לי המון גאווה. גדלתי בבית מאוד ציוני ופטריוטי, אבל כשאתה נמצא פה – הגאווה מתחזקת הרבה יותר", מוסיף דנון.

איפה אנחנו עומדים בעצמאות שלנו ביחס למדינות העולם?

"אנחנו נמצאים במקום גבוה. קודם כול, מבחינת המרכזיות של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אם תסתכל על המדינות המעניינות, המשמעותיות ומושכות תשומת לב באו"ם – אנחנו נמצאים בעשירייה הראשונה יחד עם אומות חזקות מאוד. זה לא רק בגלל ההתקפות עלינו, אלא גם בגלל הייחודיות שלנו, החדשנות. יש עניין רב במותג שנקרא מדינת ישראל, גם לאור מה שמתרחש במדינות האזור, כשישראל נשארת כמגדלור של יציבות באזור שהוא סוער מאוד".

הסערה שאתה מדבר עליה מהווה חלק לא מבוטל מהעבודה שלך.

"זה מאוד אינטנסיבי. אתה קם בבוקר, וישר מקבל את ההודעות על היוזמות והרעיונות. אין פה רגע דל. אני מכניס את האני מאמין שלי בשתי זוויות – האחת, בפן היהודי. זה החל במועצת הביטחון, כשנשאתי שם את הנאום הראשון שלי, קראתי פסוק מתהילים עם כיפה על הראש. זה המשיך בליל הסדר לשגרירים, אנשים נדהמו מזה והבינו לראשונה מה הסיפור של חג הפסח. המאבק שניהלתי שיום כיפור יוכר כיום רשמי של האו"ם, והצלחנו להוביל לכך שהארגון לא יפעל ביום כיפור הבא. העניין היהודי הוא חלק מאוד משמעותי בשליחות שלי".

"החלק השני הוא להראות את ישראל היפה. כשר מדע וטכנולוגיה לשעבר אני מתגאה בהישגים וביוזמות שלנו ודואג להראות מה אנחנו עושים ביום יום בישראל".

אילו תגובות אתה מקבל משגרירים אחרים?

"התגובות מעניינות מאוד. אפשר לחלק את ההתנהלות למישור הפומבי ולמישור השקט. במישור הזה, יש הערצה גדולה למדינת ישראל גם ממקומות לא צפויים. במישור הפומבי יש זהירות, והמטרה היא להעביר את התמיכה השקטה להיות תמיכה פומבית.

"יש לדוגמה מדינות ערביות שונות שהשגרירים שלהן מדברים איתי בשיחות פרטיות בצורה מאוד גלויה, אבל ברור להם שהם לא יכולים להגיד בפומבי את מה שהם חושבים. אני מזהה שלמדינות אחרות יש את הצורך לבוא ולדבר על נושאים אזרחיים וכלכליים, ואני מעמיק את הטיפול בעניינים הללו".

איך גורמים לשגריר להתנצל

דנון פועל באו"ם כשברקע שורה של יוזמות שמעוררות דאגה רבה במערכת המדינית. החל מהיוזמה הצרפתית, דרך הניסיונות הפלשתיניים החוזרים ונשנים להביא לגינויים על ישראל ועוד.

איך פועלים נגד היוזמות והגינויים?

"אנחנו מנהלים מערכה בכמה חזיתות, כשהדגש הוא שהיוזמות הללו לא מועילות. הפלשתינים פועלים בשני מישורים: במזרח התיכון הם עוסקים בהסתה לאלימות ולטרור, ובזירה הבינלאומית הם מקדמים החלטות חד-צדדיות. אנחנו קודם כול חושפים את זה ומסבירים לחברינו בזירה הבינלאומית שחייבים להפסיק עם ההסתה. אני חושב שיש עדיין רצון להתעסק במה שקורה במזרח התיכון, אבל כשרואים את פעילות הטרור של חמאס, מבינים שהאשמה לא נמצאת בצד שלנו".

הנרטיב הישראלי לא ממש מאומץ באו"ם.

"בהחלט, יש בינינו חילוקי דעות ולא תמיד יש הסכמות. בסופו של דבר, לדעתי, יש הערכה גדולה למדינת ישראל. אפשר לחלוק על המדיניות, אפשר לחלוק על האמירה שאמרנו על רמת הגולן לדוגמה, אבל עם כל הכבוד – אם מסתכלים על מה שקורה בסוריה ובלבנון, מאות מטרים מהגולן, מבינים באיזו מציאות אנחנו נמצאים. קשה לעצום את העיניים ולהתעלם מהעובדות".

אנו עדים לאחרונה לאמירות בעלות אופי אנטישמי באו"ם ואני מניח שאתה לא מופתע במיוחד. מה לדעתך הסיבה לכך?

"אין ספק שקיימת אנטישמיות באו"ם. רק לפני שבועיים שמענו את הנציג הפלשתיני משווה בין צה״ל לכוחות הנאציים שדיכאו את מרד גטו ורשה. הסיבה לכך היא שהפלשתינים מתחמקים מהאמת ומהעובדות ומנסים לפזר מסך עשן בפני הקהילה הבינלאומית על ידי הפצת שקרים. כדי להילחם באמירות אנטישמיות אנחנו לא מרכזים את המאמצים מול המדינות שחושבות כמו הנציג הפלשתיני. אנחנו כן פועלים ומצליחים להשפיע על מה שאני קורא הרוב המוסרי. מדובר במדינות שאולי יש להן ביקורת על המדיניות שלנו, אבל על ידי הצגת האמת, בניית מדיניות של אפס סובלנות כלפי ביקורת לא עניינית על ישראל, יצירת קשרים אישיים ופיתוח האג׳נדה החיובית שלנו, אנחנו מצליחים להשפיע עליהן".

דנון מביא כאן לראשונה את גרסתו לאירוע שקרה בסוף השבוע שעבר עם שגריר ונצואלה. "השגריר של ונצואלה דיבר בדיון של מועצת הביטחון, ובשיא החוצפה שאל האם ישראל מתכוונת לבצע 'פתרון סופי' בפלשתינים. פעלנו באופן מיידי גם במישור הפומבי וגם מאחורי הקלעים בשיחות עם שגרירים, ולפני שהדיון הסתיים - האמריקנים, הבריטים והצרפתים כבר גינו את דבריו".

"המשכנו עם הלחץ ועוד באותו ערב קיבלתי שיחת טלפון מהשגריר הוונצואלי שביקש להתנצל. כמובן שדרשתי שיעשה זאת גם בפומבי ואני מקווה שנראה את התוצאות בקרוב", הוא אומר.

דנון מציין כי "הדוגמה הזאת ממחישה את הקושי שאנחנו מתמודדים איתו בכל יום באו״ם, ובכל פעם אנחנו מנתחים את המצב הייחודי ומגבשים סדרת פעולות שיובילו להצלחות. מדינת ישראל לא תיתן לאנטישמיות להרים את ראשה באירופה או בכל מקום אחר, ובוודאי שלא בפרלמנט העמים".

אתה משתמש לא מעט בדוגמאות חיות נגד הטרור והאנטישמיות.

"אני חושב שהעובדות חזקות מהמילים. אני נמצא בהתנצחות מתמדת מול הנציג הפלשתיני שמשקר ומסית. זה החל בזה שהוא האשים אותנו בקצירת איברים, אחר כך הוא לא הסכים לגנות את הטרור במהלך ישיבה במועצת הביטחון, כשבאותו זמן היה פיגוע בירושלים. הדבר הזה מקומם ולכן אני חושב שהביקורים שאנחנו מביאים לכאן משמעותיים. כשהבת של דפנה מאיר הי"ד עמדה מול מועצת הביטחון וסיפרה את הסיפור שלה, לפי דעתי זה דבר חזק ומשמעותי. וכשאתה שומע את בעלה של דפנה, יהודי שאשתו נרצחה בדם קר, בא לאו"ם ואומר 'פנינו לשלום' – זה עושה להם משהו. אני מתכוון להמשיך בקו הזה. אני מתנגד לגישה שהכול אבוד. יש לנו מאבק וצריך לנהל אותו. אנחנו לא ממתינים להתקפות, אלא יוזמים וקובעים סדר יום".

'כנר על הגג' מגיע לאו"ם

מה המשימה הגדולה ביותר של ישראל בזירת האו"ם כיום?

"מבחינתי כרגע הזירה המשמעותית היא מועצת הביטחון. יש כמה הצעות החלטה שמסתובבות ועיקר המאמץ הוא לוודא שלא עוברת הצעה שהיא בעייתית למדינת ישראל. זה אתגר גדול ואנחנו עוסקים כל הזמן בנושאים הללו, ובמקביל יוזמים מיזמים כדי להראות את ישראל היפה, את היהדות, את הקשר שלנו לארץ ישראל. כמעט כל שבוע אנחנו מארגנים אירוע חיובי באו"ם. לכבוד יום העצמאות, לדוגמה, אנחנו מארגנים הצגה של 'כנר על הגג' ושגרירים רבים ממדינות רבות יבואו אליה".

אחת הטענות הישראליות הקבועות היא נגד מועצת הביטחון שפועלת באופן חד-צדדי נגד ישראל, ומתקיימים בה דיונים תקופתיים קבועים שמטרתם לנגח את ישראל.

יצא לך לדבר עם חברים במועצה ולהבין מה מניע אותם?

"אני מנהל שיחות כל הזמן. יש כאן בעיה, קיים כשל מבני בכך שבאו"ם עוסקים בנושאים שקשורים רק לישראל, בדו"חות מיוחדים נגד ישראל. המאבק האמיתי שלנו הוא לשנות את המצב. העצרת הכללית לא קיבלה אף החלטה בעניין סוריה בשנה האחרונה, אבל גינתה את ישראל 22 פעמים. מבינים שיש משהו אבסורדי וקיצוני ואותו צריך לשנות".

איך היחסים שלנו עם מדינות העולם? יש הטוענים כי המצב רע מאוד, ואחרים ובראשם ראש הממשלה אומרים שהמצב הפוך.

"לדעתי ההפחדות והאיומים הללו לא במקום. אני חושב שאנחנו שחקנים מרכזיים בזירה הבינלאומית ואנחנו מנהלים ומובילים מהלכים שונים. אני באופן אישי רואה את ההתקרבות של מדינות שונות שבעבר לא היו להן מגעים איתנו – חלק בגלל ההסכם האיראני וחלק מסיבות אחרות – אל מדינת ישראל. אי אפשר להתעלם מזה. כל הזמן מגיעים ראשי מדינות לישראל, ומדברים על זה גם אצלנו באו"ם. האתגר שלנו הוא לראות כיצד מעבירים את התמיכה הזאת, שבנויה על יחסי מסחר ודיפלומטיה, גם אל האו"ם. משבר? לא קונה את זה".

איך היה בשבילך השינוי? מתפקיד של שר ומהפוליטיקה הישראלית למערכת פוליטית אחרת לגמרי.

"גדלתי בתנועת בית"ר, ואחד העקרונות של זאב ז'בוטינסקי היה שמה שהמדינה צריכה אתה עושה. כך אני רואה את עצמי – נמצא בשליחות. כשהייתי חבר כנסת ושר עשיתי את זה באמונה שלמה, היום אני באו"ם. האינטנסיביות כאן מאוד גדולה והתפקיד מאוד מאתגר ואני משתמש בניסיון ובכישורים שיש לי גם בזירה הזאת – בקידום מהלכים, בניהול מאבקים ובמשאים ומתנים. הרקע הפוליטי נותן לי כלים רבים".

אתה מתגעגע לפעמים?

"כל הזמן. יש לי געגועים למדינה, לחברים, למשפחה. כבן למשפחה שכולה, לראשונה לא אהיה בארץ ישראל ביום הזיכרון וביום העצמאות. אני מרגיש שהשליחות חשובה – אנחנו נמצאים בשירות מילואים לכמה שנים, וכמובן נחזור עם המשפחה להמשיך ולשרת בישראל".

כשאתה מסתכל משם – איך אנחנו נראים בעיניים אמריקניות?

"בארצות הברית יש תמיכה אמיתית במדינת ישראל והיא חוצת מפלגות. מבינים שאנחנו דמוקרטיה אמיתית, מעריכים את מה שאנחנו עושים ואפשר להיות גאים בכך. בתוך האו"ם זה שונה. האווירה הכללית היא שיש התגייסות נגד ישראל, ושם אני דואג לרוב המוסרי של מדינות מערביות ודמוקרטיות שלא ישתתפו בעליהום עלינו".

מה אתה מאחל לאזרחי ישראל ליום העצמאות?

"אני מסתכל על מדינת ישראל מפה ואני רואה אותנו חזקים ויציבים. עם כל הדינמיות והוויכוחים הפנימיים, אנחנו דמוקרטיה למופת ואני מאוד אופטימי. אנחנו צריכים להיות עם חיוך גדול ביום העצמאות. תמיד אנחנו מסתכלים על חצי הכוס הריקה, על הבעיות ועל מה שחסר – בחג הזה בואו נסתכל על מה שהשגנו. על הנס הזה של מדינת ישראל שמתפתחת וגדלה – למרות האיום הביטחוני. אנחנו מצליחים לחנך את ילדינו לערכים, להביא להתקדמות במחקר, ליוזמה ופיתוח. הכול זה נס שצריך להעריך אותו".