הוא נודע כבעל מוח חריף, שקול בדעותיו, מסתפק במועט, ענוותן בעל רוח הקודש ומלומד בניסים. רבים פנו אליו לקבל עצה ותושייה.
עקב פעולותיו הרבניות הואשם והורשע על ידי הסובייטים והוגלה לסיביר. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל, ובשנת תש"ה, לאחר הסתלקות אביו הקדוש, רבי שלמה מזווהיל זצ"ל שנטמן בהר הזיתים, נתמנה כממשיך דרכו להיות האדמו"ר הבא מזווהיל.
בשנת תש"ח, בעת מלחמת השחרור, ירושלים הופגזה תדירות ותושביה שהו במקלטים לפרקי זמן ממושכים. רבי גדליה משה הצטופף במקלט בשכונת בית ישראל ברחוב רבי שלמה מזווהיל, שבו שהו גם האדמו"ר רבי מרדכי חיים מסלונים ורבים מחסידיו.
רבי גדליה משה ישב בפינת המקלט ולמד בהתמדה בגפו, ולא היה נראה עליו כלל כי כעת היא שעת מלחמה. לדידו לשבת בחשיכה וללמוד ללא הרף היה דבר שהורגל אליו כאשר התגורר בעיירתו ברוסיה, ובעת שישב שבע שנים במאסר בסיביר, ומתוכם ימים רבים בצינוק.
בין אלו שנכנסו למקלט כדי לחפש מסתור מפני הפגזים הייתה אישה אחת מרת נפש ולקויה בשכלה. היא הייתה מתקיפה מדי פעם בצעקות רמות את דרי המקלט. בכל פעם היה אחד או אחת מהם נופל קרבן למוצא שפתיה הפוצע ולחרצובות לשונה הבוערים. היא פגעה והעליבה ללא הרף, וכולם הרגישו במועקה, למרות שידעו היטב שאין ממש בדבריה. מה שהגביר את צערם היה העובדה שילדים צעירים ורכים שהו שם, והעת הייתה ממילא קשה ומתוחה.
יום אחד הרגישו יושבי המקלט כי הגיעו מים עד נפש ואי אפשר להבליג עוד על הביזיונות הללו. הוסכם כי בלית ברירה יוציאו את האישה מהמקלט, ויאמרו לה שתלך לחפש מקלט אחר אצל אנשים שאולי יוכלו לשאת את גחמותיה.
דיירי המקלט אמרו זה לזה כי לפני שיוציאו לפועל את מחשבתם ישאלו את פיו של הרבי מזווהיל, אשר יושב עמם במצר.
ניגש אחד מהם ואמר: "רבי גדליה משה, הגיעו מים עד נפש ואי אפשר עוד להבליג על ביזיונותיה של האישה שניתכים כאן מדי יום על דיירי המקלט וילדיהם הרכים", והציע לפניו את תוכניתם להרחיקה מהמקום לאלתר.
"מה פתאום באתם אליי?! מי אני שאומר לכם מה לעשות?!", אמר רבי גדליה משה, "ובכל אופן, לפני שתרחיקו אותה, אבקש מכם לשמוע סיפור על אבי הרב הקדוש רבי שלמה, שהסתלק לפני שלוש שנים וכולכם הכרתם אותו.
"בעת שהתגוררנו בזווהיל חלתה אחותי, וכאשר בא אבי לבית וראה את מצב בריאותה שמחמיר משעה לשעה, הודיע שהוא הולך לחפש בחוץ ביזיונות כדי שיזכה על ידי זה לרפואתה. אבי היה אחראי מטעם תלמוד התורה המקומי על השכרת דירות וחנויות בעיירה. הוא הלך לשוק, לחנותה של אישה קשת יום, והזכיר לה שכבר כמה חודשים לא שילמה את חובה על החנות ששכרה מהם. אמנם עד עתה לא הזכיר לה זאת, אך בינתיים החוב הלך ותפח.
"מיד החלה האישה לצעוק על אבי הקדוש: 'כיצד אינך מתבייש לבקש ממני כסף על השכירות, וכי כך מתנהג רבי?!'
"צעקותיה נשמעו מכל עבר. מיד הגיעו אנשים רבים מבאי השוק, עמדו מסביב והקשיבו איך האישה מבזה ומכלימה את הרבי. אבי עמד ושתק והקשיב לכל דבריה ולא השיב לה דבר. בתום מסכת הביזיונות שב לביתו בפנים מאירות ובישר שבעזרת השם הבת תבריא בקרוב, כי על ידי הביזיונות שזכה להם פעל רפואה בעבורה. וכך היה.
"אחרי תקופה חלתה אחותי שוב, ובהחריף מצבה אבי הלך פעם נוספת לחפש ביזיונות ולא עלה בידו בשום אופן למוצאם. הוא שב לביתו בשברון לב ביודעו כי מן השמיים נגזרה הגזירה. ואכן לאחר מכן נסתלקה אחותי עליה השלום לבית עולמה".
סיים רבי גדליה משה את דבריו לאנשי המקלט ואמר: "בימים אלו, כאשר עלה המוות בחלוננו והמצב מסוכן ואי אפשר לצאת מהמקלט לחפש ביזיונות, הביאו לנו משמיים את הרפואה של הביזיונות לתוך המקלט, ואיה השכל שלכם לסלק אותם החוצה?".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: odedm@neto.net.il