נח קליגר
נח קליגר צילום: דוד סרנוב

אין ספק שסגן הרמטכ"ל יאיר גולן עשה טעות גסה כאשר, למעשה, השווה בין האווירה והמתרחש בגרמניה ובחלקים של אירופה בתקופה של טרום-שואה לפני כ‑80 שנה למתרחש היום באזורנו ובמדינת ישראל.

זו קודם כול טעות של מחשבה ושל שיקול דעת, ובנוסף לכך גם טעות בהיסטוריה.

בנאומו בטקס לזכר קורבנות השואה בתל יצחק – כלומר במקום הלא נכון ובוודאי גם בעיתוי הלא נכון – השמיע יאיר גולן דברים שאין להם כל קשר למציאות.

לא של היום ובוודאי לא של התקופה שהזכיר. שוב התברר שלהיות לוחם גדול ומצליח, אין פירושו שהמדובר גם באדם שקול דעת, ידען ומי שגם חושב על הדברים שהוא משמיע ועל התוצאות שלהם. כלומר, במקרה זה, על הנזק שהם עלולים לגרום לישראל – המדינה שהוא אוהב ללא ספק ושהוא בוודאי נאמן לה.

ב'טוביה החולב' כותב שלום עליכם, בין היתר, שגיבור הסיפור הנצחי הזה אומר: "גם סוס שיש לו ארבע רגליים מועד מדי פעם – מה עוד בן-אדם עם לשון אחת". גולן הוא דוגמה קלאסית לדבריו החכמים והפילוסופיים של גדול הסטיריקנים היידישאים, אם לא של כל הסטיריקנים בכלל. קודם כול, למה אתה מדבר על נושא שהוא למעשה זר לך. ואם כבר אתה מרגיש צורך לומר דברים, השתדל להישאר בנושא עצמו. כלומר בהשמדה של שני שלישים מיהדות אירופה.

ממילא אנו עדים כבר זמן מה לכך שהגנרלים, לרבות הרמטכ"ל ועתה גם סגנו, מתקנאים ככל הנראה בפוליטיקאים ומנצלים כל הזדמנות כדי להשמיע דעות כאלה ואחרות.

אלא שאצל הפוליטיקאים זהו מקצועם, אם אפשר להגדיר זאת כך, אך מקצועם של הגנרלים הוא בהכנת הכוחות הלוחמים שלנו, בחימוש הדרוש, באימונים ובוויכוח עם שרי הממשלה על תקציבים גדולים יותר. בוודאי לא דיבורים, הצהרות והשמעת דעות. נראה שיאיר גולן שכח כללים אלה. חבל.