יום הזיכרון שלי - פרויקט מיוחד בערוץ 7. אנשי ציבור בישראל מספרים על החוויה שלהם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
שלום שראל, אביו של בניה שראל הי"ד, בשיחה גלויה על הרגשות ביום הזיכרון, על הכאב והחיסרון ועל האמונה וההודאה לה' ביום העצמאות.
עבור המשפחות השכולות, יום הזיכרון קשה במיוחד כי הן נדרשות לשתף את הציבור בכאבן הפרטי, "עבורנו זה יום שאנחנו נדרשים למאמץ מיוחד. אנחנו פותחים את רשות היחיד הפרטית שלנו, את הצער שלנו על האובדן שהוא משהו מאוד אינטימי, לתוך רשות הרבים וזה דורש הרבה כוחות ותעצומות נפש. זה יום הזיכרון השני שלנו".
האב השכול מספר בכאב על בנו, "התכונה שהכי אפיינה אותו זו המסירות שלו. הייתה לו מסירות גדולה מאוד לדברים שהוא אהב ורצה בהם, מסירות עד כלות. הביטוי של המסירות הזו היה לא רק בנכונות שלו למסור את עצמו ולהקריב את עצמו למען עם ישראל, אלא הייתה בו מסירות גם בחיים, ביחסים הבין אישיים שלו, ביחסים שלו עם החברה וגם פנימה כלפיי המשפחה".
"הוא היה אדם מאוד משפחתי, הצער של האחיינים שלו על כך שהוא נלקח מאיתנו היה צער גדול מאוד, כי מבחינתם הוא היה הדוד האולטימטיבי", מספר האב השכול וממשיך לתאר את התכונות הייחודיות לבנו, "הייתה לו נכונות, גם בחיים שלו בפועל בצבא, לתרום בכל כוחו ומאודו לקיום שלנו כאן בארץ ישראל, זה לא דבר כל כך מובן מאליו".

"בניה היה בעל אופי מאוד מרדני", מתאר אביו, "אדם שלא הולך בתלם, ואדם כזה בתוך מסגרת צבאית צריך להשקיע הרבה מאוד מאמצים כדי להתיישר בתוך ההיררכיה הצבאית, הוא היה מעוניין לוותר על זה בשביל הזכות, כפי שהוא ראה את זה, לשמור על הקיום של עם ישראל ולפקד על חיילים בצבא היהודי".
למרות הכאב משפחת שראל לא שוקעת ביאוש, "יש לנו נחמה, אנחנו אנשים מאמינים ומבינים שאנחנו לא מנהלים את העולם והקב"ה מנהל את העולם ביד רמה, ולפני הנחמה יש את ההשלמה, לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, אנחנו מתנחמים בכך שבניה סיים מסכת חיים שלמה שהוא מסר אותה לגמרי לעם ישראל ומסר נפשו לעם ישראל ואחד כזה שמסר את חייו למען עם הנצח, הוא כנראה גם יתקבע בנצח".
שלום שראל מתייחס לחיבור בין יום הזיכרון הכואב ליום העצמאות. ''אבותינו היו מוכנים לתת את כל מה שהיה להם כדי להיות כאן במקומנו בשביל לראות את הנס העצום הזה של שיבת ציון בימינו. ביום העצמאות הדבר העיקרי שיש לי בלב זו הודאה גדולה, אפילו שיש לנו צער על האובדן עדיין יש הודיה גדולה לקב"ה על כל מה שאנחנו רואים מסביבנו וזה כל פעם מרחיב את ליבנו מחדש".
