רועי קליין הי"ד
רועי קליין הי"ד צילום: באדיבות המשפחה

שלום משה,

קראתי בכאב את הדברים שנתפרסמו בשמך על רועי קליין וברצוני לספר לך כמה דברים על רועי. רועי הגיבור.

רועי היה גיבור בכל יום שישי, כשלאף אחד כבר לא נשאר כח מהשבוע הקשה. בתור מ"פ היה נוסע למאפיה בנהריה להביא לחיילים ש"סוגרים שבת" חלות ועוגות טעימות שעוד רגע יזרקו...

רועי היה גיבור כשיזם, תכנן ופיקד על מארב שחיסל חמישה מחבלים באזור שכם בעודם מנסים להניח מטען.

רועי היה גיבור כשחזר לביתו לפנות בוקר לאחר שבוע מפרך של  "מסכם מסלול" ובחר לישון בחדר מדריגות, כשגופו לא "ראה" מקלחת שבוע, ע"מ לא להעיר את הוריו.

רועי היה גיבור כשחלק מחייליו לא הצליחו בניווט ועל כן ערך להם ניווט חוזר במוצ"ש. את צערם לחזור לבסיס במוצ"ש "המתיקה" העובדה שגם לעצמו נתן המ"פ "מוצ"ש" רק ע"מ לשפר את רמתם המקצועית.

רועי היה גיבור כשהגיע עם פלוגתו לרצועת עזה ונדרש לבצע מעצר של מבוקש באופן מידי. כיוון שידע שהכח לא מוכן למשימה ביקש הארכה כדי לבצע נוהל קרב קצר.

המח"ט התעקש "אתה נכנס עכשיו!" רועי דיבר בכבוד הראוי אך התעקש שזה לא אחראי להיכנס כך.

המח"ט כל כך התרגז שזרק אותו ואת פלוגתו מהגיזרה. בהגיעו ליחידה קיבל את כל ההערכה ואת כל הגיבוי על מעשהו.

רועי היה גיבור כשחזר לביתו אחרי עוד שבוע מפרך ונטול שינה  ואמר לאשתו "הלילה סוף סוף את יכולה לישון כמו שצריך, אני אקום לילדים".

רועי היה גיבור כשחלף לאורך "שדרות השווארמה" בקריית שמונה וסירב לאכול כשמפקדים אחרים עצרו ואכלו. "אם החיילים שמתאמנים בחרמון אוכלים כל השבוע מנות קרב - אז גם אנחנו." אמר.

רועי היה גיבור כשבלימודיו, בין תפקידים, היה קם בחמש בבוקר יום אחרי יום. במסירות היה לומד תורה  ומשם, בצהריים, הולך ללימודי התעודה באריאל. בערב היה מקפיד בגבורה למהר לביתו לטובת משפחתו שנבנית.

רועי היה גיבור כשבתור סמג"ד בגולני למד דף יומי! (ביום מותו למדו מסכת יומא. הסימניה בגמרתו נמצאה בדף בו מסופר על הכהן הגדול הנכנס ביום כיפור לקודש הקודשים...).

רועי היה גיבור כשלאורך שמונה חודשים בהם חלקנו חדר משותף ביחידה והוא מפקדי, בגבורת מידותיו ידע לתת לך תמיד להרגיש נהדר. הכול  מתוך כבוד. הכול  בחיוך. הכול  בענווה. פרחנו אצלו. המוטיבציה בפלוגה היתה בשמים. לא שמעתי ממנו מעולם רכילות או לשון הרע. איזו שליטה. איזו גבורה.

הייתי קם בבוקר למיטתו הריקה ושמיכתו המקופלת, לא משנה באיזו שעה הלך לישון. זה השיעור הגדול ביותר שקבלתי בהלכות השכמת הבוקר. יותר מאלף מילים.

רועי היה גיבור כשבעט ברימון שנזרק לעבר חייליו עם תחילת הקרב בבינת ג'בל. רועי היה גיבור כשרץ לעבר התופת מיד בהתקבל הדיווח בקשר על  פציעתו של עמיחי המ"מ. וכי לא יכל לשלוח מפקדים זוטרים שתחת פיקודו?יכל. אבל היה גיבור ויצא בראש חייליו.

רועי היה גיבור כשתפס פיקוד על הסיטואציה הקשה בשטח הנחות. לרגע אף  הצליחו  החיילים שתחת פיקודו להדוף את חוליות המחבלים שהקיפום.

רועי היה גיבור כשנכנס מתחת לאלונקה ע"מ לחלץ את עמיחי המ"מ  ולצאת עם כל הפצועים  מ"שטח ההשמדה".

רועי היה גיבור כשנזרק רימון במרחק עשרים ס"מ ממנו בעודו כורע תחת האלונקה, ובהחלטה של שנייה הבין שזה "או הוא וחייליו או רק הוא". בגבורה זינק ופלג גופו התחתון ספג את הדף הרימון.

רועי היה גיבור כשניסה מיד לשוב ולעמוד על רגליו ולהילחם. רק עמד וקרס. לצערו גילה שרגליו רוסקו מהרימון.

רועי היה גיבור כששאג "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ובהרעידו את אדמת לבנון הפיח רוח חדשה  בחייליו.

רועי היה גיבור כשבאו לטפל בגופו המדמם והוא פקד על החובשים ללכת לטפל קודם באלכס הסמ"פ ז"ל.

רועי היה גיבור כשהרגיש שכוחותיו עוזבים אותו ודיווח מתוך אחריות פיקודית  "קליין מת. קליין מת".

רועי היה גיבור כשעד נשימתו האחרונה אחז בחוזקה 'בפלאפון המוצפן' ע"מ שלא יפול לידי החיזבאללה ורק לאחר שמסרו לאיתמר, שתפס פיקוד, מסר את נשמתו.

רועי היה גיבור בעוד מליון סיטואציות ורגעים שאותם הסתיר תחת מעטה צניעותו וחיוכו הביישני ואיש לא ידע עליהם לעולם...

וכמה שחשב להסתיר עצמו - בורא עולם חשב אחרת. וכך מצא עצמו בסיטואציה נדירה למען תיגלה ברבים מעט מאישיותו הגדולה.

וכיוון שכך חפץ בורא עולם לא פלא הוא שללא יחצני"ם, קמפיינים ומעצבי דעת קהל - שמו נישא בפי כל ויותר מזה בלב כל.

משה, זכות נלמד עליך שמתוך כאב יום הזיכרון  שגגה יצאה מתחת ידך.  מילים  פוגעות ולא נכונות שגם אתה ודאי מצטער עליהן.

לא דייקת בדבריך על הקרב. אף אחד לא "שיפר לבתים ביום" כפי שטענת. תנועת הכוח היתה בלילה. רק במהלך הלחימה התחיל להאיר השחר.

גם טענתך כי "הציעו לרועי לתפוס מחסה בחוץ ולא לפרוץ לבית ולהרעיש" (במידה והוצעה) אינה מציאותית. אי אפשר להטמיע פלוגה באמצע עיירה לבנונית  בגיזרה המרכזית.

אני מאחל לך שתחזור להתעסק בעיקר, בטחונה של מדינת ישראל, כיסא ה' בעולם.

ראוי רועי לכך שתתנצל בקולך בפני אלמנתו, הוריו ומשפחתו וכל מי שייתכן ונפגע.

גם אתה יכול להיות גיבור....

ברק קרניאל

פקודו.

בהכנת המאמר סייע מנכ"ל העיתון הצרפתי "לה פטיט הבדו" אברהם אזולאי.