אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: istock

עו"ד אריאלה רוזנטל-סודרי העוסקת בדיני משפחה מותחת ביקורת על התקנות שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד ולפיו בני זוג הנמצאים בסכסוך יחויבו לעבור ארבע פגישות גישור טרם הגשת תביעת גירושין.

עו"ד רוזנטל-סודרי אמרה כי החובה הצפויה מזוגות מתגרשים להתחיל את התהליך ללא ייעוץ משפטי באמצעות גישור עלולה לגרום להסכמות שגויות שעשויות להסב נזק למתגרשים.

''הניסיון מלמד כי החלטות שהתקבלו בחיפזון ללא ייעוץ מקצועי בשלב הראשוני של הליך הגירושין, הן החלטות שמתגרשים רבים התחרטו עליהם אחר כך. גישור צריך להיות שלב בדרך להסדר לאחר קבלת ייעוץ מקצועי", הבהירה.

סודרי-רוזנטל טוענת עוד כי תקנות הגישור החדשות ייצרו מצב שבו אמהות גרושות יסבלו מעיכוב בקבלת דמי המזונות. "הסיבה לכך היא שפגישת גישור ראשונה ביחידת הסיוע תהיה לכל המוקדם בתוך 60 ימים.

"לאחר מכן יש להגיע להסכמות, דבר שעשוי לארוך שבועות רבים בהן אמהות בהליך גירושין ייאלצו להמתין לקבלת דמי המזונות המגיעים לילדיהן", הסבירה.

עו"ד מורן סמון, העוסקת גם היא בניהול משברים במשפחה וגירושין מותחת ביקורת על התקנות החדשות ואומרת כי במקום מפגשי גישור שיעילותם מוטלת בספק - כדאי להשקיע דווקא בליווי המתגרשים בתהליך הנפשי שהם עוברים.

''הליך גירושין הוא הליך מורכב שיש לטפל בו בצורה מקצועית ורגישה יותר מאשר לתת לשני בני זוג מסוכסכים בתחילת הסכסוך להסתדר לבד", הוסיפה.

פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, דווקא מברך על יוזמתה של שרת המשפטים לחייב בתקנות ארבע פגישות בין צדדים לסכסוך משפחתי ביחידת הסיוע הפועלות ליד הערכאות המשפטיות השונות, ללא תשלום וללא נוכחות עורכי הדין.

מטרת ההליך, אומר הכהן, היא לקיים שיח עם הצדדים ולנסות בשלב ראשון לפתור את הסכסוך בהסכמה, ללא התדיינות והתערבות שיפוטית.

לדברי פרופ' הכהן מדובר ברעיון מבורך שעשוי לצמצם מעט את הסכסוכים המרים בענייני משפחה שלעתים קרובות באים על חשבון בני המשפחה והמרוויחים היחידים מהם הם עורכי הדין של שני הצדדים.

"אם הדבר יביא להקלה - ולו קטנה - בעומס שמוטל על בתי המשפט, דיינו", אמר הכהן. ''האתגר הגדול ניצב כעת לפתחם של הצדדים לסכסוך, כמו גם לפרקליטיהם, שצריכים לראות את טובת העניין לנגד עיניהם ולא את הרצון ל"נקום" בבן הזוג השני ולהמשיך בהתדיינויות עד אין קץ עמו".

שרת המשפטים איילת שקד שהסבירה אתמול את המהלך אמרה כי "התקנות מבקשות להוות חלופה יעילה להתדיינות בערכאות משפטיות בנושא רגיש ומורכב כסכסוכי משפחה. במקרים רבים ניתן להגיע להסכמות ולהימנע מהגעה לבתי משפט ובתי דין, עובדה שתיטיב עם האזרחים, תקל על המערכת ותעודד הגעה לפשרה ולקבלת החלטות המקובלות מראש על כל הצדדים.

''יש לזכור שסכסוך בין ההורים גורם נזק בעיקר לילדים, ומחובתנו להגן עליהם. אני מודה לחברות הכנסת שולי מועלם ומרב מיכאלי שהובילו את החוק ויזמו את המהלך".