מזכ"ל נשיאות הרש"פ, אל-טיב עבד אל-רחים, נשא לפני ימים אחדים נאום בשם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, בפני קבוצה של כוחות הביטחון הלאומי הפלסטיני, באירוע לרגל זכייתה במקום השני בתחרות "הלוחם" הבינלאומית השמינית, אשר התקיימה בירדן.
בנאומו, גינה עבד אל-רחים את הניסיונות להפחיד את העם הפלסטיני ולהסיטו מדרכו, והסביר כי אין בניסיונות אלה ממש, שכן לדבריו העם הפלסטיני "אוהב את המוות יותר מאהבתו את החיים", כך מצטטים חוקרי מכון ממר"י.
עוד אמר עבד אל-רחים בנאומו כי זכיית הקבוצה היא נדבך בדרך להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ודחה התייחסויות לרעיון הקמת ישות עצמאית נפרדת בעזה, או מדינה בעלת גבולות זמניים בגדה המערבית בלבד.
"היום אנו מתייחסים בכבוד לאדם הפלסטיני, אשר סובל מהעדר אמצעים ויכולות, אך מפגין כוח רצון ונחוש בדעתו לכך שדגל פלסטין ימשיך להתנוסס ויישאר בלבבות העמים שוחרי השלום והחירות. שמחנו מאוד על הניצחון הזה [של הקבוצה], וכבוד הנשיא המפקד העליון, הנשיא אבו מאזן, הביע את הערכתו לאחים שזכו בפרס הזה, ואת גאוותו על הישגיהם. גם מפקדים רבים במוסדות הצבאיים הערביים הביעו בפנינו את גאוותם על האדם הפלסטיני הזה, החדש והמתחדש תמיד. הכיבוש הימר על כך שאנחנו נשכח את הסוגיה שלנו ושככל שיחלפו הדורות, כך נתמזג בחברות שסביבנו ... ואולם, הכיבוש היה הראשון שנוכח לדעת שכל דור חדש שהגיע היה נחוש יותר מקודמו ובעל רצון חזק יותר להשיג את המטרות שלמענן נהרגו השהידים, בעבר הרחוק, בעבר הקרוב, ובהווה. דמנו עדיין נשפך במחסומים ובמעברים בידי כנופיות המתנחלים וחיילי הכיבוש הקיצוניים, שחלקם הכירו בכך שאין הם נוהגים על פי אמות המוסר בעימות עם עמנו ועם ילדינו...".
עוד הוסיף אל רחים ואמר: "גורל הכובשים נגזר תמיד לאבדון. עובדה זו צריכה להיות לנגד עינינו לנצח. חייבים לדבוק בתקווה תמיד. המורל שלנו לא יושפע ממאומה ולא יתערער. לא נתרכך ולא נסטה לעבר אינטרסים אישיים למען אינטרסים מפוקפקים כגון הקמת מדינה או אמירות בעזה, או הקמת מדינה בעלת גבולות זמניים בגדה המערבית. תמיד עלינו להיאחז באמת שלנו בלי לאות ובלי שתתערער אמונתנו בניצחון. האמונה הנטועה בלבנו היא שתובילנו אל זכויותינו ואל הגשמת מטרותינו הצודקות והלגיטימיות...".
"כל הישג הוא נדבך בדרך להקמת המדינה העצמאית והוא מחזק את אמונתנו שהעתיד הוא שלנו, שהעריצים ייעלמו ושהתוקפנים יגיעו לפח האשפה של ההיסטוריה. אכן הם מנסים להפחידנו בימים אלה באמצעות אנשים שאיימו להכות בעזה או בסכר אסואן, אך האיומים האלה הם נבובים משום שאנו עם האוהב את המוות יותר מאהבתו את החיים כאשר הוא נלחם למען פלסטין".