מקצועות בלי עתיד

עובדים כפקידים בבנק, כמוכרנים טלפוניים או כמתקני שעונים? דו"ח חדש מעלה כי יש סיכוי גבוה שהמקצוע שלכם ייעלם בקרוב

תגיות: בשבע 694
שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"א באייר תשע"ו

מקצועות בלי עתיד      -ערוץ 7
כבר לא יזדקק להסבה מקצועית. סנדלר ותיק בירושלים
צילום ארכיון: אנה קפלן, פלאש 90

באיזה מקצוע אתם עובדים? השאלה הזאת היא שאלה קריטית, ולא רק בגלל הבדלי השכר בין המקצועות השונים.

סבי זכרונו לברכה היה אורג. הוא עבד במפעל טקסטיל וייצר בדים, במשך עשרות שנים. אתם ראיתם לאחרונה אורג? אני לא. שוק העבודה משתנה לנגד עינינו.

מרכז טאוב, שהוא מכון מחקר חברתי כלכלי ותיק, פרסם השבוע דו"ח תחת הכותרת "תמונת מצב המדינה". בדו"ח עלתה בין היתר הסוגייה של מועסקים במקצועות שעלולים להיעלם מהנוף הישראלי.

מהדו"ח עולה כי בקרב מועסקים בגיל 25‑64 בשנת 2011, 39 אחוזים משעות העבודה היו במקצועות המתאפיינים ברמת סיכון גבוהה להיעלם לטובת מיכון ממוחשב. עוד 20 אחוזים משעות העבודה היו במקצועות שנמצאים ברמת סיכון בינונית להיעלם מהמשק, ואילו 41 אחוזים משעות העבודה היו במקצועות ברמת סיכון נמוכה להיעלם משוק העבודה.

בדו"ח מובאות כמה דוגמאות למקצועות המוגדרים כבעלי רמת סיכון גבוהה להיעלם: תופרים, מתקני שעונים, מוכרנים טלפוניים, פקידי הזנת נתונים וטלרים ופקידי שירות בבנקים. כדוגמאות למקצועות ברמת סיכון בינונית מובאים כלכלנים, היסטוריונים, עוזרי הוראה, נהגי אוטובוס ויועצים פיננסיים. מקצועות בדרגת סיכון נמוכה הם לדוגמה רופאים, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים. במרכז טאוב מציינים כי פירוש הנתונים הוא שכמיליון מועסקים בגילים אלו, אשר עובדים במקצועות שמוגדרים בסיכון גבוה, עלולים להיות מוחלפים בתוך שנים לא רבות באמצעים טכנולוגיים.

החלק האופטימי בדו"ח הוא שאחוז העובדים בסיכון גבוה בישראל קטן במעט משיעורם במדינות מפותחות אחרות. בארצות הברית למשל, אחוז העובדים בסיכון גבוה הוא 47 אחוזים, ובגרמניה - 49 אחוזים. נתון זה מלמד על כך שמדובר בתהליך גלובלי וטבעי, שצפוי להתרחש בכל המדינות שמאמצות טכנולוגיות חדשות.

מטבע הדברים, אם אתם בני 60, או אפילו בני 55, אין לכם סיבה להיות מאוד מודאגים, אפילו אם אתם עובדים במקצוע בסיכון גבוה. בסופו של דבר יש עדיין סיכוי טוב מאוד שתפרשו לפנסיה לפני שמומחיותכם והכשרתכם המקצועית תהפוך לחסרת ערך. מצד שני, ככל שאתם צעירים יותר, כדאי להשקיע יותר במחשבה האם המקצוע שאתם עובדים בו הוא בעל אופק מספיק רחוק. בסופו של דבר, קל יותר לעשות הסבה מקצועית בגיל 30 או 40 מאשר בגיל 50 או 60.

אם אתם רוצים להבין עד כמה המקצוע שלכם נתון בסיכון, במרכז טאוב מסבירים את העיקרון. המאפיין המשותף למקצועות בסיכון גבוה למחשוב הוא פעולות קבועות וחוזרות, בעוד המאפיינים של מקצועות בסיכון נמוך הם יצירתיות והצורך במגע אישי. בנוסף לכך, דירוג המקצועות לפי הסיכון להיעלמותם מראה כי מקצועות שיש בהם שיעור גבוה של עובדים בעלי תואר ראשון, נוטים להימצא בסיכון נמוך יותר להיעלמות משוק העבודה. קשר דומה מתקיים בין השכר לסיכוי למחשוב: ככל שהשכר השעתי הממוצע בענף עולה, כך יורד הסיכון למחשוב בשביל העובדים בו.

דרושים: מהנדסים

מצוקת המהנדסים בתעשיית ההייטק הישראלית עמדה השבוע במרכז כנס שנערך בנושא במכללת אפקה להנדסה. אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה, טען בדיון כי קיים בישראל מחסור באלפי מהנדסים. "כיום אנחנו לא מצליחים לספק את הביקוש לתעשיית ההייטק. הפערים בין דרישות החברות לכמות המהנדסים הולכים וגדלים מדי שנה, כאשר כיום מדובר על פער של אלפי מהנדסים", אמר חסון.

לדבריו, "הנכס הלאומי של ישראל הוא ההון האנושי, וצריך לומר שכיום הוא נמצא בסכנה. מנהלים בחברות משוועים ליותר כוח אדם ויותר מובילים טכנולוגיים שישתלבו בחברות. כיום זהו החסם הכלכלי המרכזי ביותר של ישראל כמדינה בדרך לצמיחה. חוץ מההון האנושי אין לישראל תוכנית עסקית אחרת".

"גם התועלת ממשאבי הטבע החדשים שלנו תהיה גדולה יותר מהתעשייה שתצמח סביבם. כיום כבר ישנה הבנה בקרב הממשלה שהנושא הזה דורש פעולה לאומית, ובתוכה גם הקמת רשות לאומית לחדשנות שתהיה אחראית על תכלול הנושא", ציין חסון והוסיף: "אחד הפתרונות יהיה בהבאת יותר אנשים מאוכלוסיות חדשות אל העולם הטכנולוגי. היום יש תוכנית של משרד הכלכלה לשלב 1,000 אנשים ונשים מהמגזר הערבי בהייטק. אם נצליח לייצר סיפורי הצלחה במגזרים חדשים, זה יפתח את הדלת להמשך".

סגנית יו"ר המל"ג, ד"ר רבקה ודמני-שאומן, אמרה בכנס: "צריך להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה. התעשייה הישראלית עדיין נשענת היום על העלייה מרוסיה של שנות ה‑90. המחסור צפוי לזנק ולהחמיר כשעובדים אלו יפרשו ממקומות העבודה. המטרה שלנו היא להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה, סטודנטים שיגיעו למקצועות הנדרשים ולמקצועות העתיד. במקביל צריך להכשיר גם מרצים איכותיים שיכולים לעסוק בהוראה באקדמיה וגם במחקר ופיתוח. ב‑2015 גדל מספר הסטודנטים בשנה א' בהנדסה ב‑420 סטודנטים, והוא צפוי לגדול ב‑280 נוספים בשנה הקרובה".

ודמני-שאומן התייחסה לתוכניות לעידוד לימודי המדעים והמתמטיקה: "אני חושבת שההתחלה צריכה להיות הרבה יותר קודם. צריך ליצור צורך לפני התיכון ללימודי המתמטיקה ברמה גבוהה. זה לא יכול להיות משהו מנותק מהתלמידים".

פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, תלה את האשם במצב שנוצר דווקא במערכת החינוך ובתוכניות הלימודים. לדבריו, "אנחנו לא רוצים לקלוט יותר מהנדסים כי הרמה של תלמידי התיכון שמגיעים אלינו יורדת משנה לשנה. ההכשרה בתיכון יורדת משנה לשנה. אנחנו רואים שהם לומדים בצורה אחרת מלפני 20 שנה. היום לא מתמודדים עם בעיות אלא רק מלמדים אותם לעבור את הבגרות. בשנה א' יש לנו נשירה משמעותית שהולכת וגדלה. הפתרון הוא לשנות את שיטת הלימוד בבתי הספר. צריך שייתנו הרבה יותר בעיות חשיבה. תלמידים אצלנו לא יודעים לפתור שאלות אלא רק שאלות של בגרות. בעקבות כך החל משנה הבאה נתחיל בהוספה של קורסי הכנה במתמטיקה".