בלבול בצמרת

לא רק יאיר גולן, בכירי מערכת הביטחון מפגינים בשיטתיות חוסר ביטחון בצדקת הדרך שמקרינה לדרג המדיני חולשה והססנות. דעה

תגיות: בשבע 694
בועז העצני , י"א באייר תשע"ו

בלבול בצמרת           -ערוץ 7
בועז העצני
צילום: עצמי

שתי אמירות סותרות: "הפלשתינים הבינו שיש חוסר תכלית בכל מה שהם עושים. מתים, מתים, מתים, בלי שום הישג או שום התקדמות. לא מדינית, לא טריטוריאלית, לא שום דבר. לא כל אחד מוכן לקום ללכת להתאבד על כלום".

ולעומתה: "אנו צופים שההסלמה תחזור כי כל זמן שלא יהיה שינוי יותר אסטרטגי בשטח, אין שום סיבה שבעולם שתעלים את העימותים והחיכוכים האלה".

האמירה הראשונה היא ניסוח של 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי. האבדות הכבדות בקרב המחבלים בגל הטרור, וכישלונם בהשגת התקדמות מדינית וטריטוריאלית, הביאו לדעיכתו. האמירה השנייה היא ההפך הגמור, ולקוחה מהז'רגון הפוליטי של השמאל, בהנחה שבמילים "שינוי אסטרטגי", לא הייתה כוונה לגירוש כל הערבים.

המדהים הוא ששני המשפטים נאמרו על ידי אותו אדם ובאותה שיחה. הדובר הוא מח"ט יהודה, אל"מ יריב בן-עזרא, מול חיילי מילואים בחברון. המשפט הראשון הוכח לפני כעשור, כשדוכאה האינתיפאדה השנייה בכוח מבלי לתת לאויב כל הישג. המשפט השני נסתר פעמים רבות כשכל הוויתורים האסטרטגיים הובילו להסלמה.

בן-עזרא אינו בודד בצמרת הביטחונית. סגן הרמטכ"ל, יאיר גולן, הביע באופן רהוט ובלתי מבולבל "זיהוי תהליכים" שמובילים אותנו להפוך לגרמניה של תקופת השואה. בכך הציב את ישראל בצד הנאצי של המשוואה, למרות שישראל היא שנמצאת מיומה הראשון תחת איום של שואה. מעטים הם המנהיגים הערבים שלא הכריזו במפורש על כוונתם להשמידנו, ואין לחשוד בהם שלא היו מממשים זאת לו יכלו, עיין ערך מה שמתחולל בין מוסלמים ברחבי המזרח התיכון. גולן אינו מסוגל להבחין בין משמיד למושמד, ואינו מבין איזו מתנה אסטרטגית נתן לכל האנטישמים באשר הם.

צמרת צה"ל המליצה עד לאחרונה לסגת מהגולן, וממליצה כעת לצאת משטחי A, ולוותר בכך על הישגי 'חומת מגן', כדי "לחזק את אבו-מאזן". הרמטכ"ל הקודם, גנץ, מתלהב מכך שהעברנו אספקה לאויב בעזה בשעת מלחמה, והשתתף בכנס לזכר חיילי צה"ל ואנשי החמאס שנהרגו ב'צוק איתן'. כלומר גם לזכר משגרי הרקטות, רוצחי הילדים, הורגי וחוטפי החיילים. ראשי השב"כ לדורותיהם, רובם כולם אנשי שמאל רדיקלי המקוננים על מעשיהם שלהם בעבר.

הצמרת הביטחונית מפגינה חולשה בולטת באמונה בצדקת הדרך, דבר המסביר היטב את היעדר ההכרעות הצבאיות מזה עשרות שנים. חלק מההססנות של הדרג המדיני נובע מרוח הנכאים הנושבת מהדרג הביטחוני. בצמרת הצבאית פוזלים לאזרחות ומבינים שהחמאה מרוחה בשמאל. לכן הסיסמה "תנו לצה"ל לנצח" נובעת מתמימות, כי מתברר שצמרת צה"ל בכלל אינה מעוניינת בניצחונות.