לעבוד פחות, להספיק יותר

הרעיון להוסיף יום חופשה בחודש הוא צעד בכיוון הנכון, והוא עשוי להוכיח שדווקא הפחתה בשעות העבודה מעלה את הפריון. דעה

תגיות: בשבע 694
חני לוז , י"א באייר תשע"ו

לעבוד פחות, להספיק יותר-ערוץ 7
חני לוז
יוני קמפינסקי

לפני שנה פרסם ה‑OECD נתונים לפיהם ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם במספר שעות העבודה השבועי.

על פי הנתונים, קרוב ל‑20 אחוזים עובדים יותר מ‑50 שעות בשבוע. במקביל, עיון בנתונים אחרים של ה‑OECD מצביע על כך שהישראלי הממוצע מייצר רק 77 אחוזים מהעובד האירופאי הממוצע. כך, למרות שאין אף מדינה אירופאית שעוקפת את הישראלי הממוצע בשעות עבודה, הם מצליחים לייצר יותר. 

הרעה החולה הראשונה היא העובדה ששבוע העבודה בישראל, על פי החוק היבש, מחייב 45 שעות עבודה במשרה מלאה. למרות שיח השוויון העוצמתי, במשפחה דו-הורית, לרוב האמא היא זו שעובדת פחות שעות. הנתונים המספריים מראים כי רק תשעה אחוזים ממי שעובדים יותר מ‑50 שעות הם נשים. וכמה מפתיע: יש נטייה לא לאפשר ניהול צוות או פרויקט למי שעובד פחות שעות, בגלל אי הזמינות.

הרעה החולה השנייה היא הפער בין שעות העבודה בשוק הכללי ובין שוק החינוך: בישראל יש יותר מ‑100 ימי חופשה לילדים. להורים של הילד, אם הם אינם עובדים במגזר החינוך, יש 20 ימי חופשה, כולל חגים, כמינימום. אחרי הרבה שנות ותק, אפשר להגיע ל‑30 יום. יום לימודים בישראל קצר בהרבה מהאירופאי, ומתקרב ל‑70 אחוזים מיום עבודה של ההורה.

ועוד לא ספרנו את שעות הנסיעה לעבודה, והפקקים, כי אי אפשר לצאת לפני הפקקים, בגלל הילדים. כמה אנרגיה לא ממש חיובית אתם מוציאים על ההישרדות היומיומית? על מציאת מסגרות לילדים ותת-מסגרות כשהילדים חולים או שהם בחופש? ועוד לא ספרנו את ימי המחלה שאין עליהם תגמול על פי חוק ויורדים מימי החופשה השנתית.

עם תשע שעות לבילוי במקום העבודה, אתם עובדים תשע שעות? ממש לא. יש הפסקות מובנות בחישוב הזמן - לקפה ותה, עישון (מיעוט שעדיין קיים), אוכל, תפילות, סידורים הכרחיים מחוץ למשרד, בטלפון ובמחשב שחייבים לעשות בשעות האלה מול משרדים אחרים. וכמובן, גם ניהול שוטף של חיי בני המשפחה והחברים, טלפונים מהילדים ואליהם, הורים, חוגים, צהרון וכל מה שסביב.

אז מעסיקים יקרים, בדקתם מה הדבר היקר ביותר לעובד? תתפלאו, זה לא תמיד כסף. הרבה פעמים זה דווקא הזמן. אם תגידו לו שממחר הוא עובד שבע שעות ביום ולא תשע, תראו שההספק שלו לא יורד ל‑78 אחוזים. עם פחות הפסקות, פחות יציאות באמצע היום ויותר מרווח נשימה וזמן משפחה – התפוקה תגדל. למה שלא תבדקו?

הרעיון לתת יום חופש נוסף בחודש הוא בכיוון הנכון. דווקא כדי להפיק יותר. הפנייה היא למעסיקים: הגדילו ראש, העניקו עוד ימי חופשה מיוזמתכם. תיתנו – תקבלו. אני בטוחה שגם כספית תראו את ההשקעה. הפחתת שעות עבודה ותוספת חופשה יכולה להוות מתכון דווקא להגדלת הפריון. מחוקקים, אל תתכופפו. הסכם של עוד-חצי-שעה-ביום הוא הסכם קש. הגמל כבר בקריסה. תנו תקופת ניסיון, נניח שנתיים, ותבדקו. זה ישתלם לכם גם בקלפי.