"למדתי תנ"ך וזו באמת המתנה"

השבוע חזרו חתן התנ"ך העולמי אלקנה פרידמן וסגניתו תהילה מטס לשגרת הלימודים לאחר תקופה אינטנסיבית של לימוד תנ"ך

תגיות: בשבע 694
אפרת שטרן , י"א באייר תשע"ו | עודכן: 10:46

"למדתי תנ"ך וזו באמת המתנה"-ערוץ 7
"חול המועד פסח אצלנו היה מלא בלימוד תורה". אלקנה פרידמן ותהילה מטס בסיום החידון
צילום: שלומי כהן, פלאש 90

כמעט שבוע אחרי שזכו בחידון התנ"ך העולמי לנוער, חתן התנ"ך וסגניתו נשארו מאופקים כפי שהיו לאורך החידון.

מי שזכה במקום הראשון - אלקנה פרידמן (14), תלמיד כיתה ט' בישיבת בני צבי בבית אל, חזר ללימודים, ואת הריאיון הזה הוא מקפיד לקיים רק בזמן ההפסקות כדי לא להפסיד שיעורים.

סגניתו, תהילה מטס (17.5), תלמידת כיתה י"ב באולפנת הרב בהר"ן בגדרה, לומדת לבגרויות.

השניים כמובן שמחים בזכייה, אבל מסרבים להתרגש יותר מדי.

אלקנה: "ברור שזו שמחה גדולה, אני חושב שזו גם זכות גדולה".

למה?

"להיות חתן התנ"ך במדינת ישראל ביום העצמאות זה לא פשוט. לפני שבעים שנה מישהו היה יכול לדמיין דבר כזה?".

תהילה: "זה נחמד, אבל זו לא המטרה העיקרית. זה אחלה בונוס, זה נחמד שאנשים ברחוב מכירים אותך לפעמים, אבל זו לא המטרה פה".

מה הייתה המטרה שלך?

"ללמוד תנ"ך, להכיר את התנ"ך יותר טוב, וזו חוויה בלי קשר לחידון".

הייתה התרגשות מיוחדת לעסוק בתנ"ך ביום העצמאות?

אלקנה: "זה הדבר הכי מתאים ליום העצמאות. אם יש את הטקסים שמדברים בעיקר על העצמאות הפיזית שלנו, על התקומה המדינית, אז החידון מדבר יותר על התקומה הרוחנית של המדינה. זה הולך ביחד".

תהילה: "תמיד היינו צופים בחידון, מאז שאנחנו קטנים. לא יוצאים מהבית לפני שרואים את החידון. זה לא משהו חדש בשבילנו שביום העצמאות אנחנו בחידון התנ"ך. זה לא היה מאוד שונה, פשוט הפעם זה היה באולם ולא בבית. יום העצמאות בשבילנו זה לא סתם מנגל, זה ה‑יום של החידון".

חידונים בסעודת שבת

אלקנה הגיע לחידון די במקרה. הוא לא ממש החליט שהוא רוצה להשתתף בו: "למדתי תנ"ך גם בלי קשר". הוא מספר שניגש למבחן הבית-ספרי, ולאט לאט התקדם עם השלבים השונים. תהילה לעומתו לומדת לחידון כבר מכיתה ט' ובמשך ארבע שנים: "היה נראה לי רעיון נחמד. ממש אהבתי תנ"ך, רציתי ללמוד אותו יותר, והחלטתי עם חברה שלי ביחד שאנחנו מנסות". במשך השנים ניגשה למבחנים, אבל לא הצליחה להעפיל לשלב האחרון. השנה העפילה וזכתה.

השניים למדו לחידון על חשבון זמנם הפנוי, ורק מהשלב הארצי נעדרו משיעורים. הם מספרים כי למדו לחידון לבד ולא עם שותפים. תהילה: "לא לומדים עם מישהו, זה לא עובד ככה. אבל שואלים אחד את השני שאלות. אני מכירה כמה 'חידוניסטים' חוץ מאח שלי".

אחיה של תהילה, איל מטס, הצעיר ממנה בשנה, זכה בשנה שעברה במקום הראשון והיה חתן התנ"ך.

בבית דרבנו אתכם ללמוד לחידון התנ"ך?

"לאבא שלי היה חלום כזה, אבל הוא אף פעם לא לחץ עלינו להתמודד לחידון. תמיד הוא אמר שנעשה מה שאנחנו רוצים. זה בעיקר בא מאיתנו. לאיל גם היה חלום לגשת לחידון כשהוא היה קטן, והיינו אומרים לאבא שלי: 'תעשה לנו חידונים בסעודות שבת'. זה נהיה כבר משהו מובנה אצלנו".

בניגוד לתהילה, אלקנה לא הכיר בסביבתו הקרובה אנשים שעלו לשלב הארצי והעולמי. אביו הוא ר"מ בישיבת כרם ביבנה, שם גם מתגוררת המשפחה, ואלקנה הוא השלישי מבין שבעה אחים. תהילה היא הבכורה מבין שישה ילדים, וכרגע אין עוד נציגים בבית משפחת מטס ברחובות שלומדים לחידון.

את אמו של אלקנה, אבישג, תהילה מכירה היטב. אבישג מלמדת באולפנת הרב בהר"ן, ובשנה שעברה לימדה את תהילה היסטוריה והשנה אזרחות. מכל מה שנאמר לתהילה לפני ואחרי הזכייה, נחרת בזיכרונה משפט אחד, שאמרה לה דווקא אמו של אלקנה: "כשדיברנו פעם לפני החידון העולמי, היא אמרה לי שחול המועד פסח אצלם, ובטח גם אצלנו, היה מלא בלימוד תורה ולא בדברים אחרים, וצריך לשמר את זה לשנים הבאות".

סביבתם של השניים - משפחה, מורים וחברים - כמובן שמחה מאוד. בישיבת בני צבי זהו הזוכה הראשון בחידון התנ"ך העולמי. באולפנת הרב בהר"ן מנוסים קצת יותר. לפני עשר שנים זכתה תלמידת האולפנה, עדי דיאמנט, בתואר כלת התנ"ך, ולפני שמונה שנים הצליחה תלמידה נוספת להעפיל לחידון העולמי.

בלי לוותר על ההכתרה

השניים התמודדו לאורך החידון באופן צמוד, עד שבשלב האחרון הצליח אלקנה לנצח. הוא מעיד שלא ממש התעסק בשאלה אם יזכה: "היו לי סיכויים טובים, אבל לא חשבתי שאזכה בטוח". ראש הממשלה הופתע מגילו הצעיר של אלקנה, אבל זה האחרון לא חושב שזה צריך להפתיע: "בחידון אין כל כך קשר בין הגיל והידע. מי שלומד הרבה ומשקיע הרבה, יכול להצליח. זה לא תלוי בגיל".

תהילה הבינה בשלב האחרון שזה לא הולך להיות קל: "זה שלב מלחיץ, ידעתי שהמתחרה שלי מאוד טוב". היא מעידה בכנות שקצת התאכזבה שהפסידה, למרות הקרב הצמוד: "תמיד יש אכזבה, אתה תמיד רוצה להיות מקום ראשון, אבל אני חושבת שזה לא מה שחשוב פה".

אז מה חשוב?

"חשוב הקטע של ללמוד תנ"ך. ארבע שנים השקעתי בחידון הזה ולמדתי תנ"ך וזו באמת המתנה. הזכייה זה רק בונוס".

תהילה רואה בהשקעה את המפתח להצלחה: "בחידון לא זוכים כי אנחנו חכמים או כי היה לנו מזל. מי שמגיע לשלבים האלה זה הרבה מאוד השקעה, וצריך לקחת בחשבון כשלומדים לחידון שזה יבוא על חשבון דברים אחרים, אי אפשר שלא".

היית שלמה עם העובדה שזה בא על חשבון דברים אחרים, או שזה היה מתסכל?

"לפעמים זה מתסכל, אבל בסופו של דבר אתה מחליט על מה זה ישתלט ועל מה לא. לי לדוגמה הייתה השנה הכתרה ואמרתי שאין מצב שבהכתרה אני לא נמצאת, והייתי גם רקדנית וגם שחקנית. אז ברור שצריך לוותר על דברים, אבל אני מאמינה שאפשר לשלב".

תמליצי לילדים שלך ללמוד לחידון?

"זה מאוד תלוי בילדים. אם הם ייקחו את זה בקלות, ויבינו שזה רק משחק בסופו של דבר, אז יכול להיות שכן, כי צריך הרבה כוח נפשי כדי לעמוד בכזה לחץ".

גם אלקנה וגם תהילה רואים בחידון חוויה חיובית מאוד, אבל לא ממליצים עליה לכל אחד. אלקנה: "זו חוויה ממש טובה, ותלוי בסוג האנשים - יש אנשים שאוהבים חידונים ויש שפחות מסתדרים עם זה". תהילה: "זה מאוד תלוי למי. אם יש בנות שיכולות לעמוד בלחץ הזה, כי זה לא לחץ פשוט, ומוכנות להשקיע מהזמן שלהן בשבילו, ולוותר גם על דברים בשביל זה - זו חוויה שלא שוכחים מהר".

חתן התנ"ך וסגניתו זכו כל אחד במלגת לימודים לתואר ראשון באיזה מוסד שיבחרו. הם גם זוכים אוטומטית בציון מאה בבגרות בתנ"ך. לאלקנה, כאמור תלמיד כיתה ט', יש עוד הרבה שנים כדבריו עד שיממש את הזכייה במלגת הלימודים. תהילה חושבת ללמוד "הנדסת תרופות בינתיים. נראה, אולי זה ישתנה".

בשנה הבאה היא תעשה שירות לאומי בנתניה, בבוקר במסגרת 'והדרת' - עבודה עם קשישים, ואחר הצהריים כנראה עם ילדים. גם לימודי התנ"ך נמצאים בתוכניות לעתיד: "יש לי תוכניות ללמוד עוד תנ"ך ודברים שלא היו בחומר, ויכול להיות שבשנה הבאה אעזור למארגנים של החידון וגם אחבר שאלות".