בין לובלין לליז'אנסק

המרחבים הירוקים לצד העצים הדקים והגבוהים, מלווים אותך לאורך כל המסע לפולין. ארץ ירוקה, שדות, עיירות קטנות, כפרים שלווים, מנקודת מבט של החולף בדרכים, עם הרבה מים מסביב.

לצידם ערים גדולות ומפותחות, כבישים מהירים, תחבורה נוחה ומזג אויר נעים ונח באביב ובקיץ וקשה בחורף.

"אנטישמיות היא כמעט מילה ולא מורגשת כאן", אומר הרב שודריך רבה של פולין ומסכם במשפט אחד, "אין כאן כמעט מוסלמים וממילא אין אנטישמיות". על פניו, נראה הדבר נכון. הלכנו בשווקים, בחנויות וברחבות, במשלחת עיתונאים דתיים לפולין, כשהכיפה בגאון על הראש.

"הסוכנות היהודית הציונית עושה היום הרבה למיגור וטיפול באנטישמיות ברחבי אירופה", אומר יעקב חגואל מההסתדרות הציונית העולמית ומוסיף, "האנטישמיות ירדה בשנה האחרונה ב-44% וזה סימן טוב".

ובתוך כל זה, היערות מסתירים את האמת. מתחת לצמרות העצים הגבוהים מסתתרת לה מציאות של יהדות גדולה שהייתה כאן ואיננה עוד. מיליוני יהודים שחיו פה, שבנו בתי מדרש והרביצו כאן תורה אינם עוד. מצבות דוממות, חלקות שלמות שתחתם קבורים עשרות אלפי יהודים שאיש לא יידע עליהם.

עכשיו במפעל חשוב אך חלקי החלו להקים מצבות, לטפל במצבות השבורות, לבנות אוהלים לגדולי הרבנים כמו רבי חיים מבריסק, הנצי"ב מוולוז'ין, מהראי"ל צינץ בעל "הגט המקושר" ועוד.

"המלאכה עוד רבה. זו רק טיפה בים", אומר הרב בני קלמנזון שבשנים האחרונות עוסק בשימור העבר המפואר.

לובלין היא דוגמא טובה למסגרת ביקור בפולין. במיוחד בהיכל ישיבת חכמי לובלין. בחודש סיון תר"צ (1930) הקים כאן הרב מאיר שפירא זצ"ל ישיבה ללימוד הדף היומי. שלוש שנים אחר כך נפטר ובכיבוש הנאצי הוצת בית המדרש וכל הספרים נשרפו לנגד עיני הפולנים הצוהלים והיהודים הבוכים. היום הפך המבנה למלון מפואר בשם המטעה "אילן".

דואב הלב שבמקום בו למדו תורה, מתופעל במקום ששייך לקהילה היהודית, בית מלון שלא רק אינו כשר אלא גם טרף. קחו בחשבון.

אבל יש גם דברים יפים. בקומה השניה של ההיכל, בית הכנסת ובית המדרש. ללמוד דף יומי במקום הזה אחרי 87 שנה – זה מחזק. זה חשוב. ההרגשה כפולה. גם לבוא לכאן ולחדש ימינו כקדם וגם ללמוד לזכרם של הנופלים.

נסיעה בת כשעתיים מובילה אותנו אל ציון קברו של רבי אלימלך מליז'נסק. איזו דמות. איזו אישיות.

לשמוע את קול מפוחית הפה של ראש ישיבת עתניאל, הרב בני קלמנזון, מתנגן כאן בשיר אדרבא נותן כוחות. כוחות לאחדות, לעזרה, לתפילה.

"אדרבא, תן בליבנו" כתוב על הקיר את דברי ה"נעם אלימלך", שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונו.." רק לקחת את המילים הללו וליישמם.

המרחקים אולי עצומים, אבל השקט והניגון עושים את שלהם. חברת "אל על" מפעילה שמונה טיסות שבועיות לבירת פולין ורשה, בשעות המאפשרות לנוסעים לנצל הן את יום ההגעה והן את יום החזרה.

הכבישים נוחים ומהירים, לאורך הדרכים שבילי אופניים מסודרים והרבה שדות ומרחבים. גם בפולין, עומדת עכשיו החיטה בקמה. כל אלו נותנים אפשרות נוחה לבקר בעיירות, בכפרים של גדולי החסידות שהיו כאן כמו רבי אלימלך מליז'נסק, שושלת אדמורי לובלין ועוד.

כשנחתנו כעבור שלוש שעות ועשרים דקות בישראל עוד התנגן בראשינו ניגון המפוחית של "אדרבא". בשביל זה היה כדאי לנסוע.