הרב אלקנה ליאור
הרב אלקנה ליאורצילום: עצמי

ראשית, שמחתי וחשוב בעיני שהרב שמואל טל שליט"א פרס עוד את משנתו משום ששמעתי תגובות שטחיות לדבריו הנובעות מהבנה מוטעית של דבריו, ונעשה אי צדק בכך שתלו בו דברים לא נכונים ולכן זה טוב מאד שביאר את משנתו. כמו כן יישר כח לרב טל שליט"א על המשך הכתיבה המכבדת. קטונתי.

ואני מקווה שהבירור החשוב והאמיתי הזה ירבה טובה וברכה בעולם.

לענ"ד אין כעת צורך להאריך סעיף, סעיף כפי שהונהג במאמרים הקודמים כי  ברוב העקרונות אנו מסכימים, דהיינו: שהגאולה צריכה לבוא ע"י עשייה בבנין הארץ והקמת מדינה (כפי שכתב הרב טל במאמרו השלישי דלא כסאטמר) ושיש למצוא את הדרך להתרחק מהרשעים שלא ללמוד מדרכיהם, ושיש  להתאמץ כל הזמן ולחשוב איך לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, (שהרב טל שליט"א פועל בכך יומם ולילה בוודאי הרבה יותר ממני) ולהיות נאמנים באופן מוחלט לתורה ולקרב את הגאולה, בדרכי נעם.

אני וחבריי ובמקומות רבים דומים לנו, כבר לא גדלנו ב"ה על שום הערצת גיבור תרבות חילוני, וב"ה איננו מכירים אותם (אא"כ גיבור ערכי כמסירות נפש בצבא להגנת ישראל מיד צר) אלא רק על כך שהתורה צריכה להדריך אותנו בכל תחומי החיים הפרטיים והציבוריים. כמו כן אנו מסכימים שיש להכיל יחד עם הצער והכאב על מה שאין, שמחה והלל על מה שיש. ושיש לנו אחריות על כלל ישראל.

סלע המחלוקת הוא רק בשאלה האם ניתן לראות בעצם הקמת וקיום המדינה את יד ה' "קורא הדורות מראש" שפעלה כל זאת, את קידוש ה' העצום כלפי הגויים (כדברי הנביא יחזקאל שכל הגאולה השלישית היא "למען שמי המחולל בגויים" "באמרם עם ה' אלה ומארצו יצאו" אף אם אין ישראל ראויים לה מצד עצמם) את זה שבעצם מציאותה היא קוראת בשם ה' ואומרת: עם ישראל חזר לארצו, ארץ ישראל, לאחר אלפיים שנות גלות והוא קם לתחייה כחזון כל הנביאים! (בניגוד מוחלט ויסודי לתפיסת הנצרות) ושזוהי מהות המדינה וזו תשתיתה ולשם כך הוקמה ע"י רבש"ע (ע"י השותפים עם א-ל) שעם ישראל חי! והיא עוד תתפתח ותשתכלל מבחינה רוחנית וכל המערכות המסתעפות אח"כ מעצם קיומה גם אם הם אינם מושתתות עדיין על התורה, סיבוכים אלו יחלפו ואין בכוחם לפגום בעצם המדינה (כמשל החולה שהתרפא ע"י רופא שאינו ירא ה' המובא בדברי הרב טל שליט"א) ורבש"ע הקים את המדינה (מעשה שמים) לכן לא יכול להיות שהיא כנגדו (שלא כמשל של המלך השני כנגד המלך הראשון בדברי הרב טל שליט"א, שלענ"ד אינו משקף נכוחה את הנמשל) אלא המלך הראשון הקים אותה וחלק מבניו לא הולכים כרגע בדרכו ואדרבה נאמנות אמיתית למלך היא נאמנות למעשי ה', (ולמלכותו המופיעה דרך מלכות ישראל היום ובמהותה כמבואר אין כמובן ח"ו שום סתירה פנימית לרבש"ע) ולא יכול להיות שמאורע כ"כ מכונן בחיי האומה כהקמת מדינה אחר אלפיים שנות גולה כשבסופם השואה האיומה הוא "מעשה שטן" (כהגדרת סאטמר) או "מלכות אחרת". או שבכך והקמתה הייתה ע"י בני אדם שלא הולכים בדרך ה' ובכך שבהרבה ממערכותיה היא נגד התורה היא לא מלכות קדושה וכו' כי זה אומר שבמהותה היא נגד רצון ה' וכמבואר בהרחבה בדברי הרב טל שליט"א. ואין צורך לחזור שוב על הדברים.

והנגזרת מזה זו שאלת ציון יום העצמאות ועוד נ"מ חינוכיות.

לענ"ד ולפי מה שהבנתי מרבותי הגדולים אבי מורי הגאון הרב דוב ליאור שליט"א ומורי ורבי הגאון הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א מגדולי תלמידי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ועוד גדולי תלמידיו ההולכים בדרכו, התשובה ברורה כולם רואים בעצם הקמת המדינה את מעשה ה', וזו מהותה: תחיית עם ישראל בארצו וקידוש ה' מול כל הגויים וכאפשרות הראשונה המוצגת לעיל. והאמת הזאת לא תשתנה, זה בהחלט מאתגר חינוכית וכבר הארכתי במענה החינוכי שלנו במאמר הקודם. (האידיאולוגיות העכשוויות, החולפות של מערכת המשפט, תקשורת וכו' המסתעפות מן המדינה אינן מהות המדינה) ולכן עלינו להודות ולשמוח ביום העצמאות על המתנה האדירה, בפועל ובפוטנציאל, שקבלנו מרבש"ע. על זה גדלנו על הודייה צרופה לה' על הטוב הגדול והאור הגדול שבהקמת מדינת ישראל. בהבדלה ברורה מהסיגים.

וירושלים ויומה הגדול על תוכנה הרוחני הכביר תבטא את הקומה הבאה אליה כוספים אנו להעלות את יום העצמאות על תוכנו הגדול. "הנותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה".

זו הנקודה העיקרית. אך בשולי הדברים אתייחס בכל זאת בקיצור נמרץ למס' נקודות בדברי הרב שמואל טל שליט"א:

כלפי תחילת דברי הרב טל שליט"א, ברצוני להבהיר שלדעתי בוודאי שיש לחגוג את יום העצמאות גם על הקמת המדינה, על אף שהבסיס ההלכתי מבוסס בעיקר על הצלה. הייתה בדבריי תביעה מהסוברים שלא, שלכל הפחות יציינו יום זה מהנימוק של ההצלה. אני יכול להבין את סברת הרב טל שמשום מראית העין קשה לעשות "פלגינן" כזה. אך תביעתי עדיין קיימת שעל המחזיקים בשיטה זו לקבוע א"כ יום אחר להודייה על ניסי מלחמת השחרור למשל ביום סיום המלחמה. כפי שהוצע בשעתו ע"י הגאון הרב עובדיה הדאיא זצ"ל. וכל עוד זה לא נעשה עומד כנגדם החיוב להודות מכח הק"ו "ומה מעבדות לחרות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כל שכן"? (ועיין בחת"ס יו"ד סימן קלג ושו"ת קול מבשר סימן כא).

עדיין קשה לי מאד להבין אליבא דשיטת הרב טל שליט"א את החילוק בין המדינה לבין הצבא. דהיינו בין יום העצמאות לבין יום ירושלים. שכן לענ"ד הצבא איננו "נספח" למדינה אלא השלכה עיקרית וישירה ממנה אם לא הגורם להקמתה ואיך אפשר לשמוח על נצחונותיו בחסדי ה' בניתוק מהמדינה? כך שחילוק זה מובן "חינוכית" אליבא דשיטת הרב טל שליט"א אך פחות מובן "מהותית".

לגבי טענת הרב טל שליט"א שאין להוכיח מהגויים. שתי תשובות בדבר. א. עיקר הההוכחה שלי היא לא מהגויים. רק הצעתי שמי שמסופק יכול להעזר בעזר חיצוני. ב. נכון שלא כל מה שהגויים מאבחנים זו אמת על פי התורה. אך דווקא בנושא זה של שיבת עם ישראל לארצו, וקידוש ה' שבדבר, הנביא יחזקאל מלמד אותנו שהמדד הוא קידוש ה' הנעשה לעיני הגויים. וכיון דחזינן בעינינו שיש בהקמתה קידוש ה' (וזה מה שחשוב) זה מראה שהקמת המדינה היא מעשה ה' ולא ח"ו כנגדו.

את אותו שילוב מופלא שמקיים הרב טל שליט"א בעצמו ביום ירושלים צער וכאב על חורבן ההר מחד, ושמחה והלל של שחרור ירושלים ושאר מרחבי ארצינו מאידך. אנו משלבים בליבנו כבר ביום העצמאות, שמחה על הקמת המדינה על כל מה שטמון בה בכח ובפועל, וזעקה בלב על הטעון שיפור. (כמובן בסבלנות, בחכמה ובהסברה).

לגבי חזרה בתשובה הלוואי וכל אחד יזכה לקרב בדרכו כמה שיותר יהודים לתורה ולמצוות. ברור שקל יותר להתחבר למסר שהוא שחור/לבן מאשר למסר מורכב יותר וממילא גדול יותר וכולל יותר ואני מכיר גם חוזרים בתשובה לדרכו של הרב קוק זצ"ל ובוודאי שיש גם כאלה וגם כאלה. אך מיני ומיניה יתקלס עילאה.

ושנזכה לראות בקרוב את ישועת ד' השלימה בירושלים הבנויה בבית קדשנו ותפארתנו ובביאת משיח צדקנו. בב"א.