תינוקות שנשבו

1. הסיפור החשוב מאוד שפרסמנו כאן בערוץ 7 בשבוע שעבר על קורסי ההכשרה הערכית למפקדים הם לטעמי תמרור אזהרה בוהק. משהו עקום מאוד מתרחש מזה כמה עשורים בקרב שכבת הקצונה הבכירה בצה"ל.

העובדה ששני גופים בעלי נטיות שמאל מובהקות הם אלו שנבחרו על מנת להוביל את ההכשרות הערכיות בצה"ל היא בלשון הלמדנית גם "סימן" לבעיה שיש כאן כבר הרבה שנים, וגם "סיבה" להחרפתה בעשור האחרון. 

במובן הזה משה יעלון, יאיר גולן, גדי איזנקוט ובני גנץ הם כולם, כפי שכבר טענתי בעבר, סוג של "תינוקות שנשבו". כל שכבת הקצונה הבכירה היתה מזה שנים יעד לאינדוקטרינציה שמאלית חריפה, שמקורה בשילוב בין תהליכים חברתיים כלליים שהתרחשו בשמאל הישראלי בעשורים האחרונים ובין מאמץ ספציפי שמוקד בצה"ל בהקשר הזה. הפתרון הוא לא בהחלפתו של קצין כזה או אחר, הפתרון הוא ארוך שנים ונעוץ בעיקר בכניסתם של קצינים, ששטיפת המוח הזו לא שטפה את אישיותם, לדרגים הגבוהים. זה לא יקרה ביומיים אבל זו משימה קריטית.

2. בעקבות התפטרותו של יעלון מתעוררת שוב התקווה בחוגי שמאל מסוימים להיווצרות מפלגה משמעותית חדשה במרכז המפה הפוליטית. המפלגה הזו, שתהיה מורכבת מאנשי ימין מתון מאוד, תהיה על פי הפנטזיה הזו מגש הכסף עליו יועבר שרביט ההנהגה בישראל מימין לשמאל.

על הפנטזיה הזו צריך להעיר שתי הערות. הראשונה: איך שלא תשחקו במספרים, גודלו של המרכז הישראלי די קבוע, עשרים וקצת מנדטים. בכדי להגדיל אותו משמעותית צריך אדם כמו אריאל שרון שיקים משהו כמו קדימה. בוגי איננו אריק.

השנייה: כל התזה בנויה על בנייה של "נבחרת כוכבים" ימניים מתונים. העניין הוא שאת הבעיה בנבחרות כוכבים איתר כבר המשרד במסכת סנהדרין שמספר את הסיפור הבא: "אמר ר' אבא אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן אמר לו מי בראש בן ישי בראש אי הכי לא בעינא".

3. עם התפטרותו של בוגי התעוררו געגועי השמאל לבגין וז'בוטינסקי. הגעגועים הללו נוגעים מאוד ללב, עד שנזכרים מה חשבו אנשי השמאל על אותם מנהיגי ימין כשעוד היו בחיים. גם אם לא נלך למחוזות "בגין רוצח", עדיין לא נשכח שבמשך כל ימיו נחשב בגין בעיני השמאל לפאשיסט מסוכן. 

העניין עם מנהיגי ימין מתים הוא שהם לא יכולים להגיב על כל השטויות שתולה בהם השמאל. אם אנשי השמאל היו מספרים לבגין מה הם מספרים עליו היום הוא הרי היה מתפוצץ מצחוק, שלא לדבר על ז'בוטינסקי. התקף הגעגועים המזויף הזה כבר מתחיל להיות פתטי בניתוקו מהמציאות.

4. אחת הבעיות עם התפטרותו של יעלון היא חוסר ההלימה בין הצעד עצמו, לבין הדברים שהוא משדר. ההתפטרות של יעלון היא בעיקרה עניין פוליטי. יעלון הוא הכבש שביבי בחר להקריב בסולחה בינו ובין ליברמן, וכיוון שהתפקיד לא מצא חן בעיניו הוא בחר לפרוש, זה טבעי.

למרות זאת ההתפטרות משדרת כמה מסרים סביבתיים, חלקם לא חיוביים במיוחד. אחד מהם הוא התחזקות אפשרית של התזה לפיה החייל אלאור אזריה הוא גיבור.

נכון שצמרת צה"ל ובראשה יעלון טיפלה בפרשה בצורה שלומיאלית במיוחד, אבל למרות זאת אסור לשכוח: תיוגו של אלאור אזריה כגיבור היא צעד משמעותי בהפיכתו של צה"ל מצבא למיליציה. מיליציה משובחת אבל מיליציה. זה תהליך רע מאוד, שבסוף יפגע בחוסן הלאומי של המדינה.

5. יהודה גליק הוא אדם נפלא. היום שבו הוא יושבע כח"כ יהיה יום שמח מאוד. זה הזמן להזכיר לו שאחד הדברים שצריך לעשות כל ח"כ מתחיל הוא להפקיד את ססמאות הפייסבוק והטוויטר בידי היועץ/דובר שלו. זה הזמן לעשות זאת, לפני שיהיה מאוחר.