התפטרותו של השר יעלון מכהונתו בממשלה ובכנסת מניבה לא מעט הצעות באשר לעתידו.
לצד ההזמנות שהוא מקבל מאנשי 'המחנה הציוני' לחבור אליהם עולה גם הצעתו של חבר הכנסת פרופ' מנואל טרכטנברג ליעלון להקמת פלטפורמה פוליטית משותפת שאינה באה על חשבון המפלגות הקיימות.
בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מסביר את כוונתו. לדבריו, המציאות הנוכחית יצרה ואקום "ברגע שהממשלה והקואליציה הזו הלכו ימינה חזק מאוד", כהגדרתו. "עובדה היא שיש כמה שחקנים שהיו רוצים לשחק תפקיד ולא מוצאים בית – יעלון, גדעון סער ואחרים שהיו רוצים לתרום ולא מוצאים היכן לעשות זאת.
"כיום יש בסיס חזק של הסכמות בחלקים ניכרים בציבור ואצל אנשי הציבור והדבר לא בא לידי ביטוי במסגרות הקיימות. מה שצריך לקרות זה הקמה של מסגרת חדשה, שלא מבטלת את המסגרות הקיימות אבל מהווה מסגרת על שאליה יוכלו להצטרף האישים הללו".
לדברי חבר הכנסת טרכטנברג אמנם לא מדובר במנגנון מוכר מהמציאות הפוליטית הקיימת, אך קיימים תקדימים מהעבר הפוליטי הישראלי שיכולים להוות השראה לכך. אחת הדוגמאות היא גח"ל שלפני הליכוד – גוש חירות ליבראלים "שלא ממש איחד את המפלגות אבל איחד אותן כאשר חירות המשיכה להתקיים וכך גם הליבראלים לכמה שנים.
"זו מסגרת שאפשר לשאוף ממנה השראה. כך גם 'ישראל אחת' שברק הקים בזמנו עם מסגרות קיימות שלא נעלמו. זו המגמה ואני הייתי הולך על זה חזק".
כשנשאל אם הוא יכול לראות ב'ישראל אחת' של ברק דגם על אף קריסתו של המודל הזה, מודה טרכטנברג שאכן מודל זה לא הוכיח את עצמו אך מגח"ל בהחלט ניתן לראות תקדים רלוונטי ומעורר השראה.
ומה באשר למכנה המשותף האידיאולוגי המחייב את ישיבתם תחת קורת גג פוליטית אחת, גם אם מדובר בעתיד הרחוק יותר, של גדעון סער וסתיו שפיר או וזהיר והלול? על כך אומר טרכטנברג כי "לא מדובר בעניין של נוחות, אלא אוריינטציה פוליטית וערכית בסיסית.
"אני סבור שחילוקי הדעות בין יעלון סער וחלקים עיקריים של המחנה הציוני הם מינימאליים, לעומת הפער בין החלקים הללו לקיצוניים מימין ומשמאל".
לדבריו האירועים האחרונים בפוליטיקה הישראלית הניבו תחושת חלחלה ומיאוס, כהגדרתו, בין אם מדובר במבט מימין ובין אם משמאל. "יש צורך דחוף במשהו אחר, משהו שרובו של הציבור יכול להזדהות אתו ולהגיד שאת חילוקי הדעות נפתור בדיון פנימה ולא בהשמצות".
טרכטנברג מבהיר כי ביקורתו הנוקבת אינה מתייחסת רק למהלך מול יעלון או למהלך החבירה לליברמן אלא גם לאופן בו התנהלה מפלגתו שלו. "אני לא עושה הנחות לאף אחד, לא למסגרת שלי ולא לאחרות. התחושה היא שהגיעו מים עד נפש. אין ערך למילה. יש גבול. לא יכול להיות שאותו אדם שגידף במילים קשות את ראש הממשלה עד שלשום, פתאום הוא אומר שהוא הולך איתו.
"אותו שר ביטחון שמילה אצלו היא לא מלה יגיד שיש סכנה אקוטית לישראל, נאמין לו או לא נאמין לו? יש כאן זילות של כל אמירה. הציבור מגיב לזה. לא יכולים לחיות במדינה שבה הפוליטיקאים מתנהגים כאילו הכול מותר".
ומה לגבי האפשרות שנשקלה עד לא מכבר לחבירת הרצוג, שגם הוא לא חסך ביקורת ומתקפה מנתניהו, לבין נתניהו? "גם מזה אני לא מרוצה. אני לא עושה הנחות. צריך מינימום של יושרה גם במגרש הפוליטי. הציבור מאס בפעלולים האלה. רוצים לדעת מי אומר מה, אם אתה בעד משהו תהיה עקבי ואחליט אם לתמוך או להתנגד אבל לא יתכן שיהיו זגזגים שמוציאים את המשמעות ממה שאתה אומר".
לנוכח דבריו אלה נשאל חבר הכנסת טרכטנברג אם בכוונתו יהיה להצטרף לפלטפורמה פוליטית כזו, לו תוקם, שתאחד את סער, כחלון, יעלון, אולי גם לבנת ואחרים. "אין לי ספק שאם תקום מסגרת כזו, רובה של סיעת המחנה הציוני הייתה שמחה להשתייך לזה, ואני בהחלט מחייב מסגרת כזו ואפעל במסגרתה".
בדבריו הוא מציין כי אין בכוונתו להצטרפות למסגרת כזו על חשבון המסגרת הקיימת. "אני לא מאמין בגירושין, בפרישות ובפילוגים. אני מדבר על איחודים וביחד. הנטייה שיש לנו להתפלג על כל דבר אני לא מאמין בה. אני מאמין שהגיעה השעה שבישראל מחנות יאוחדו".
טרכטנברג מספר על פעילותו לקידום הרעיון. "אני משקיע הרבה מאוד מחשבה באיך לעשות זאת בצורה מושכלת לאור ניסיון העבר, אני לומד את זה. אני מדבר עם אישים ופונה אליהם. יש משהו בתהליכים כאלה שכאשר הפרי בשל הוא נופל מהעץ. אנחנו מתקרבים לרגע הזה".
ומה באשר לעמדת יו"ר המפלגה? "דיברתי אתו ועם אחרים על זה. הוא נתון כעת בסערת הימים האחרונים אבל הוא פתוח גם לרעיון הזה".