ההחלטה לשחרר את אברושמי בתום שני שליש מתקופת מאסרו התקבלה ברוב דעות ועדת השחרורים לפני כחודש. נשיא המדינה עזר ויצמן קצב את עונשו ל-27 שנים ו-5 חודשים ולפיכך מועד שיחרורו המלא (בניכוי מינהלי) יחול ב-8 במארס 2011. הפרקליטות טוענת, כי ועדת השחרורים טעתה בכך שלא נתנה דעתה גם להשלכות הציבוריות הרחבות של השחרור ולאינטרס הציבורי של הרתעה מביצוע מעשי רצח על רקע אידיאולוגי ופוליטי וקבעה קביעה ערכית הפוגעת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
כמו כן טוענת הפרקליטות כי ועדת השיחרורים טעתה כאשר קבעה כי רצח אמיל גרינצווייג הינו מקרה חריג מאחר ומדובר בעבירת רצח המבוצעת על רקע אידיאולוגי ופוליטי והינה קטגוריה העומדת בפני עצמה. "ביצוע עבירות על רקע אידאולוגי ופוליטי ועבירת רצח בפרט, מחייבת מאבק עיקש לא רק נגד פרט זה או אחר, אלא בעיקר נגד נורמות פסולות של התנהגות המצויות במקומותינו המכשירות התנהגות שכזו מסיבות שונות ומשונות. לטעמנו, מעשה הרצח בוצע על רקע אידיאולוגי ופוליטי ולא עקב היגררות חיצונית אחר קבוצות שוליים קיצוניות, הוכיח כי יש מי שאינו מוכן לקבל את כללי המשחק הדמוקרטיים ומוכן להרוג לשם חתירה למימוש השקפותיו הוא", נטען על ידי הפרקליטות.
לטענת הפרקליטות, אברושמי אינו זכאי לשחרור מוקדם מכיון שיש לו הרשעות קודמות בעבירות שונות ביניהן: תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. כמו כן לאברושמי היו עבירות משמעת בעת ריצוי עונשו החל משנת 1989 ועד לשנת 1998. בין היתר, ביולי 1992, בהיותו למעלה מ-8 שנים במאסר, דקר באמצעות דוקרן שהיה ברשותו שני סוהרים ופצע אותם. בעקבות מקרה זה הוגש נגדו כתב-אישום והוא נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל אשר 6 מתוכם ירוצו במצטבר לעונש שהוא כבר מרצה.
נטען גם כי אברושמי אינו עומד בדרישות סעיף 10ב' לחוק, שכן לא הוכיח שחל בו שינוי בולט וממשי בהבנת חומרת מעשיו ומוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.
כתבת עתי"ם מציינת, כי התובעת, עו"ד גנית גדות-כרמי מבקשת מבית המשפט להורות על עיכוב ביצוע החלטת השחרור עד למתן פסק-דין בעתירה זו.
כמו כן טוענת הפרקליטות כי ועדת השיחרורים טעתה כאשר קבעה כי רצח אמיל גרינצווייג הינו מקרה חריג מאחר ומדובר בעבירת רצח המבוצעת על רקע אידיאולוגי ופוליטי והינה קטגוריה העומדת בפני עצמה. "ביצוע עבירות על רקע אידאולוגי ופוליטי ועבירת רצח בפרט, מחייבת מאבק עיקש לא רק נגד פרט זה או אחר, אלא בעיקר נגד נורמות פסולות של התנהגות המצויות במקומותינו המכשירות התנהגות שכזו מסיבות שונות ומשונות. לטעמנו, מעשה הרצח בוצע על רקע אידיאולוגי ופוליטי ולא עקב היגררות חיצונית אחר קבוצות שוליים קיצוניות, הוכיח כי יש מי שאינו מוכן לקבל את כללי המשחק הדמוקרטיים ומוכן להרוג לשם חתירה למימוש השקפותיו הוא", נטען על ידי הפרקליטות.
לטענת הפרקליטות, אברושמי אינו זכאי לשחרור מוקדם מכיון שיש לו הרשעות קודמות בעבירות שונות ביניהן: תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. כמו כן לאברושמי היו עבירות משמעת בעת ריצוי עונשו החל משנת 1989 ועד לשנת 1998. בין היתר, ביולי 1992, בהיותו למעלה מ-8 שנים במאסר, דקר באמצעות דוקרן שהיה ברשותו שני סוהרים ופצע אותם. בעקבות מקרה זה הוגש נגדו כתב-אישום והוא נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל אשר 6 מתוכם ירוצו במצטבר לעונש שהוא כבר מרצה.
נטען גם כי אברושמי אינו עומד בדרישות סעיף 10ב' לחוק, שכן לא הוכיח שחל בו שינוי בולט וממשי בהבנת חומרת מעשיו ומוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.
כתבת עתי"ם מציינת, כי התובעת, עו"ד גנית גדות-כרמי מבקשת מבית המשפט להורות על עיכוב ביצוע החלטת השחרור עד למתן פסק-דין בעתירה זו.