שחר אילן: התגלתה כפייה חילונית

אירועים של כפייה חילונית – צירוף מקרים בודדים או מגמה מדאיגה?

תגיות: בשבע 695
נעמה בן חיים , י"ח באייר תשע"ו

שחר אילן: התגלתה כפייה חילונית-ערוץ 7
שחר אילן
צילום: עצמי

מה שמייחד את הכפייה החרדית, ולעתים גם הדתית, הוא התמיכה הנחרצת של הממסד הרבני והפוליטי.

מדובר במאמץ המאורגן להשליט פה צביון קיצוני נוסח בית שמש, לסגור רחובות בשבת, לשלוח נשים לאחורי האוטובוס ולסגור חנויות נוחות בשבת. לעומת זאת, שאלת השבוע מתייחסת לאוסף של מקרים שאין להם שום קשר לתמיכה ממסדית או למאמץ מאורגן. חלקם בכלל כפייה דתית. יש גם מקרה חריג של כפייה חילונית. חלקם לא זה ולא זה.

לדוגמה, עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שאני הסמנכ"ל שלה, מתנגדת בחריפות לכפות על אנשים דתיים לגלח את זקנם בצבא. אבל זו בדיוק גם מדיניות הצבא. צה"ל מנסה למנוע מאנשים שאינם דתיים להפוך את הדת לקרדום לחפור בו לצורך גידול זקן. בעיניי המאבק של צה"ל היה מיותר, אבל אין מאחוריו שום מדיניות אנטי-דתית. לעומת זאת, כמעט כל מקרה שבו מנסים למנוע שירת נשים הוא מקרה ברור של הקצנה וכפייה חרדית, בייחוד נגד נשים דתיות. תמיד נשים דתיות סובלות יותר מכפייה חרדית. ולעומת זאת, אין ספק שבמקרה הכל כך חריג של מלון המלך דוד, אסור היה לבקש מהלהקה הדתית להסיר את הכיפות.

לכן, אם יש פה תופעה זו לא כפייה חילונית, אלא התגברות הנטייה החרדית ולמרבה הצער גם של חלקים מהציבור הדתי-לאומי, ליצור מצג שווא מופרך כאילו יש כפייה כזו. אני מניח שהצורך הזה מעיד על אי נוחות קולקטיבית די גדולה. הבית היהודי ויתרה על הברית הכלל-ציונית החילונית-דתית לטובת שיתוף הפעולה עם יהדות התורה וש"ס. היא מוכרת את ערכי הפדלח"ושיות לגפני וליצמן במכירת חיסול. מה הפלא שצריך לתקוף מישהו אחר?

שחר אילן

סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון