בדרכה לישיבת הממשלה שוחחה קצרות שרת המשפטים, השרה איילת שקד, עם יומן ערוץ 7 על תוצאות המשבר הקואליציוני ועל היכולת לעבוד יחד עם ראש הממשלה גם ביום שלאחריו.
בראשית הדברים נשאלה עד כמה באמת הייתה מפלגתה קרובה למצוא את עצמה מחוץ לממשלה. לדבריה המענה לכך נמצא אך ורק אצל ראש הממשלה נתניהו. "זו הייתה בסופו של דבר החלטה של ראש הממשלה. הבקשה שלנו הייתה בקשה מאוד הגיונית ולגיטימית, ובסופו של דבר ראש הממשלה היה צריך להחליט אם הוא רוצה לשפר את עבודת הקבינט או להקים ממשלה עם השמאל. אני שמחה שראש הממשלה בחר לשמור על ממשלה ימנית יציבה, ואולי גם יותר טובה אם העבודה באמת תשתפר".
כחברה בקבינט, נשאלה השרה שקד עד כמה היא עצמה אכן הרגישה באופן אישי את הקושי לקבל החלטות והכרעות לנוכח חוסר המידע שבידיה. שקד משיבה בחיוב מוחלט ואומרת כי "בהחלט. אני לא רוצה להרחיב על זה כי אני חברה בפורום הזה, אבל בהחלט יש דברים שצריך לעשות אחרת. אני מאוד מקווה שאם כתוצאה מהמשבר הזה דברים ישתנו אז יכול להיות שחיי אדם ייחסכו ואזרחי מדינת ישראל בהחלט ירוויחו מזה".
ומה באשר לתחושתו של ראש הממשלה, שגם אם ינסו אנשי 'הבית היהודי' להתכחש לכך, הוא בהחלט יכול לפרש את הפשרה שהתקבלה כסוג של השפלה עבורו? האם ניתן לעבוד יחד לאחר חילופי מהלומות הדדיות שכאלה?
שקד אינה מתכחש לאווירה העכורה שנוצרה, אך סבורה שאם ניתן היה לדלג על מהמורת הדברים שנאמרו בין ראש הממשלה לליברמן ולהיפך הרי שמה שאירע במשבר הנוכחי אינו מהווה מהמורה של ממש. "אם הדברים האלה נשטפו, אז בוודאי דרישה כזו, שהיא מאוד לגיטימית, לא צריכה להוות בעיה בעבודה".
השרה אינה מקבלת את השאלה העולה שוב ושוב מאז שעות הבוקר בתקשורת – שאלת זהותו של המנצח במאבק בין נתניהו לבנט. לטעמה כנבחרי ציבור העובדים למען הציבור שאלות שכאלה אינן קיימות, "אני מקווה שבסופו של דבר אם הדברים באמת ישתפרו אז הציבור ניצח".
שקד מציינת כי כבר נקבעו פגישות עם ראש המל"ל על מנת להתעדכן בסוגיות ביטחוניות, בהתאם לפשרה שהוצעה והתקבלה על ידי ראש הממשלה, וזו תהיה דרך פעולתו של הקבינט בשלושת השבועות של עבודת ועדת לוקר על קביעת נהלי פעילות הקבינט. לאחר תום תקופת עבודת הועדה, "נדון במסקנות שהיא תציג, כפי שהתחייב ראש הממשלה".
כאשר היא מתבקשת לצפות פני עתיד ולשער אם אנו צפויים למשברים נוספים ברוח זו גם בעתיד, מעריכה שרת המשפטים כי אין סיבה לכך, "זו ממשלה מצוינת ויציבה והומוגנית. אם ב-61 עבדנו מצוין, אין סיבה שלא נעבוד מצוין גם ב-66".