ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה לדון היום (שלישי) בהצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
הוועדה דנה גם בהצעת החוק שיזמה ח"כ ציפי לבני הצעה העוסקת באותו נושא.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בפתיחת הדיון, "בחלק המעשי, הצעת החוק מעוררת הרבה שאלות. האם מדובר בכלי ניהולי של היועמ"ש או בכלי ביקורת עצמאית. יש לכך השלכות בשאלה האם הביקורת תיערך על כל מערכת התביעה, והאם יבקרו את שיקול הדעת של התביעה. הפרקליטות עושה עבודת קודש והפרקליטים מתמודדים מול טובי עורכי הדין ואנו רוצים שהם יתמודדו כראוי, ולא מול מאות תלונות שינטרלו אותם מהעבודה שלהם".
שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג מתח ביקורת על הצעת החוק הממשלתית. "בדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית, מוזכרת עצמאותו של נציב הביקורת. הוראות הצעת החוק מלמדות כי להצהרת העצמאות אין כיסוי מלא. מדובר בנאה דורש, אבל לא נאה מקיים. ההצעה כי השר בהסכמת היועמ"ש, ימנה את הנציב, אינה מתיישבת עם עצמאות הנציב. היועמ"ש עצמו בעל תפקיד שניתן להתלונן עליו. לפיכך יש להעדיף את החלופה שבהצעת החוק של ח"כ לבני, שהנציב ימונה ע"י הממשלה עפ"י המלצות ועדה ציבורית, כך גם העברה מתפקידו", הוסיף.
לדבריו, "אם יתקבל הרעיון שהנציב יהיה גם מבקר, אני צופה שזה יהיה מדרון חלקלק בכך שיבוא יום, והוא ינגוס מתפקידו של מקר המדינה ומי לידינו יתקע כף, שהרעיון לא יועתק למקומות נוספים, והארץ תהיה כולה נציבים נציבים".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי אמר כי בתום דיונים רבים שנערכו במשרד המשפטים הוחלט שהביקורת תחול גם על התביעה המשטרתית, וזו תיבחן לאחר שנה. מדובר ככ-90% מסך התיקים הפליליים שנדונים בבתי המשפט שמיוצגים ע"י 550 תובעים משטרתיים.
נזרי נימק את הצעת החוק ואמר כי שלוש עקרונות מוטמעות בהצעת החוק, עקרון שמירת אמון הציבור במייצגי המדינה בערכאות. עיקרון שמירת שיקול דעת התביעה. ועיקרון שיפור וייעול עבודת גופי התביעה.
בהקשר להליכי מינוי הנציב, השיב נזרי לשופט גולדברג ואמר "לנגד ענינו עמד חוק מבקר המדינה וחוק נציב תלונות הציבור על שופטים שנבחרים ע"י ועדה. ניסינו ללכת בתלם חרוש בשינויים המחויבים, ולא לכתוב הסדרים שאין להם אך ורע". אמר נזרי.