הרב יואל קטן
הרב יואל קטןאתר ישיבה

תלמוד בבלי.

בבא קמא.

גמרא לעם.

מהדורת צבי.

עורך ראשי: הרב שמואל אלקסלסי. 271 עמ'

(551176‑1700)

הרב אלקסלסי, בן קיבוץ שעלבים ועתה רב חב"דניק וגם איש הייטק, עם צוות שלם של עורכים ומגיהים וגרפיקאים, מתכוון לרדוף אחרי הדף היומי עם גמרא מיוחדת.

לצד כל עמוד מקובל נמצא בה עמוד המחולק לשלושה טורים: טור אמצעי שבו ממוסגרים בצבעים שונים משפט או פיסקה מהגמרא מנוקדים ומפוסקים, כשפיסקה זו, לעתים בת מילים ספורות, מוגדרת בטור הימני באחת ההגדרות של 'מרכיב הסוגיא' וצבועה בצבע מתאים בהתאם לכך – שאלה, קושיא, ראיה, דחייה, מסקנה, קביעה וכו' וכו'. בטור השמאלי נמצא תרגום מילולי ותוכני מדוקדק של הגמרא, כשדקדוק זה מביא לא פעם לחידושים למדניים שנעלמים לעתים מהלומד בלימוד הרגיל. הגישה ההייטקית סייעה לעורכים להתייחס אל הלוגיקה שבגמרא באופן מושכל וסיסטמתי, בדרך שעשויה ליישר הרבה הדורים ללומדים ברמותיהם השונות.

*****

אתר 'פסקים'. psakim.org

אחד התחומים הבעייתיים במדינתנו היקרה הוא נושא המשפט החילוני. עדיין לא זכינו להשבת שופטינו כראשונה ויועצינו כבתחילה. אולם בשנים האחרונות קיימת פריחה גדולה של בתי דין לממונות, ויותר ויותר מתדיינים פונים אליהם. היום כמעט בכל יישוב קיימים הרכבים קבועים או מזדמנים של בתי דין לממונות, רובם פועלים תחת כנפי רשת בתי הדין 'ארץ חמדה – גזית'. אתר 'פסקים' מטרתו לאסוף את כל הפסקים של כל בתי הדין לממונות לסוגיהם ולפרסמם באופן נגיש ושווה לכל נפש.

ליוזם האתר, הרב ברוך פז ממצפה יריחו, כאב על מאות פסקי דין שנמצאים במגירות ובמחשבים ואינם חשופים לעיני העוסקים בתחום, כאשר פרסומם עשוי לגרום להפריה הדדית ולקביעת נורמות משותפות, ובכלל – "כינוס לצדיקים טוב להם וטוב לעולם".

'פסקים' הוקם במסגרת אתר 'ישיבה' של מוסדות ישיבת בית אל ובסיוע ישיבת רמת השרון, ויש בו אפשרויות חיפוש לפי נושאים, דיינים, בתי דין ועוד, בתוך מאות הפסקים שכבר הוכנסו לאתר, שחיברו כמאה רבנים ודיינים מכשלושים בתי דין. וזוהי רק ההתחלה.

*****

תחת כנפי השכינה.

ביאור עיוני ומהלך אמוני למגילת רות.

יוגב כהן.

הר ברכה,

מכון הר ברכה,

תשע"ו. 184 עמ'

(9709588‑02)

הרב יוגב כהן, חתנו של הרב אליעזר מלמד, הכין ביאור חדש ומיוחד למגילת רות, הנובע מעומק פשט הפסוקים המתבררים במבט אמוני. המילים שכתב הנביא הן הבסיס ובהן מדקדק המחבר מאוד, כאשר מישור הפשט וביאורי חז"ל הולכים זה לצד זה כשני קווים מקבילים שאינם נפגשים תמיד. אמנם מסורת חז"ל מבארת לנו מושגים וכיוונים המבררים את פשטן של המילים, וכך המהלך והרצף של עלילת הספר משולבים ומוסברים כפשוטם בגישה אמונית, והכול בסגנון ברור ופשוט ומרגש ומשכנע.

wso.shaalvim@gmail.com