לעשות הכול כדי להחזיר את התיירות מהארץ ומחו"ל לירושלים. השר זאב אלקין
לעשות הכול כדי להחזיר את התיירות מהארץ ומחו"ל לירושלים. השר זאב אלקיןצילום: מרים צחי

כשחגיגות יום ירושלים ברקע, השר לענייני מורשת וירושלים זאב אלקין מביט בסיפוק על פועלו במשרד, אחרי קדנציה של כמעט שנה.

"ביום ירושלים נאשר את תוכנית החומש החדשה לירושלים, כי השנה מסתיימת התוכנית הנוכחית. התוכנית כוללת גידול של פי שניים וחצי מהתוכנית הקודמת ומגיעה ל‑850 מיליון שקלים עד שנת 2021. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית".

באילו דברים מעורב המשרד שאתה עומד בראשו?

"יש כמה תוכניות ממשלתיות גדולות שהמשרד שלנו מפעיל. אחת מהן היא התוכנית לפיתוח אסטרטגי של העיר, שמשנה מן הקצה אל הקצה את מה שקורה בה. למשל, בחומש הקודם שמנו דגש על פיתוח הסטארטאפים בירושלים. כאן חל שינוי דרמטי – בעקבות תוכנית החומש הקודמת נכנסה ירושלים לרשימת 50 הערים המובילות בתחום הסטארטאפ בעולם.

אנחנו מתכוונים לחזק את הכיוון הזה בחומש החדש, ולנסות לקדם באופן משמעותי גם את תחום הביוטק. לנצל את החוזקות שיש לעיר בגלל האוניברסיטה שיש פה ובגלל כוח אדם מקצועי שיש למשל בהדסה, ולהפוך את זה למנוף לפיתוח תעסוקתי בירושלים".

בתחילת דרכו של אלקין במשרד, היה נראה כי ראש העיר ניר ברקת אינו מעוניין בשר שיהיה אחראי על נושא ירושלים בממשלה. בהמשך, כך נראה, הדברים השתנו. "אני חושב שאם אתה היום מקשיב לראש העיר, אתה שומע צלילים אחרים לגמרי", אומר אלקין ומוסיף: "הוא בהחלט מדבר היום על הסיוע הגדול שהוא מקבל, ושיתוף הפעולה בינינו הדוק".

מה הפיג את החששות של ראש העיר?

"ברקת ראה שבסך הכול הצלחנו להביא סיוע גדול מאוד לעיר בתוכנית החומש הזאת, שהצלחנו להגיע עם משרד האוצר להבנות יפות שהוא בירך עליהן, וגם לגבי התקציב השוטף של העיר – אנחנו תיווכנו במשבר הקשה שהיה בין ראש העיר והאוצר והצלחנו להביא למציאת פתרונות לתקציב השוטף".

השנה האחרונה בירושלים לא הייתה פשוטה. העיר הייתה אחד המוקדים המרכזיים שבהם השתולל גל הטרור, אבל נדמה שדווקא בתקופה האחרונה שורר בה שקט יחסי.

"נכון שיש איזושהי רגיעה בירושלים. לכן אנחנו חושבים שזה בדיוק תפקידנו, לעשות את כל מה שתלוי בנו כדי להחזיר לירושלים את הציבור וגם את התיירות מחוץ לארץ. לעזור לירושלים להתאושש מהר ככל האפשר".

נדרשתם לפעולה גם במהלך גל הטרור עצמו.

"התקופה של חוסר הרגיעה הביטחונית הייתה מאוד לא פשוטה לעיר. ראינו את חובתנו לא לשבת בחיבוק ידיים. שברנו את כל השיאים של עבודת הממשלה. ברגע שאבחנו שיש בעיה עם בעלי העסקים, בתוך חודש בלבד גיבשנו החלטת ממשלה וגם גייסנו כסף במשרד האוצר. המימוש של ההחלטה היה יומיים אחרי שהיא אושרה בממשלה – שזה בוודאי זריז ביחס להחלטות כאלה".

"לחברי הקבינט יש הרבה כלים"

השר אלקין היה מעורב בעבר במשאים ומתנים פוליטיים רבים. גם בצירופה של 'ישראל ביתנו' לממשלה היה לו חלק בלתי מבוטל.

"זה היה פרויקט קשה", הוא מספר, "זה לא סוד שהתנגדתי ואני עדיין מתנגד לממשלה עם 'המחנה הציוני'. חשבתי שמאוד חשוב להקים פה ממשלה יציבה של המחנה הלאומי, ועשיתי כל מה שתלוי בי כדי שזה יקרה. אני שמח שהגענו להסכם איתם, ואני חושב שהיה אסור לנו לפספס את ההזדמנות להקים לתקופה ארוכה ממשלה לאומית יציבה".

זה לא סוד שנתניהו משך לכיוון השני.

"קודם כול, אני חושב שלא היינו מצליחים להביא לסגירה של הסכם עם 'ישראל ביתנו' אם ראש הממשלה לא היה רוצה בזה. לכן, מי שאומר שהוא לא רצה בהרחבת הממשלה בצורה הזאת – טועה. יכול להיות שהיה שלב שהוא לא האמין שצירוף 'ישראל ביתנו' הוא בר ביצוע. היה פה אתגר לשכנע אותו שזה בכלל אפשרי. אבל ברגע שזה עלה כאופציה אמיתית הוא הסתער עליה בכל הכוח, ובלי המעורבות הפעילה שלו ההסכם הזה לא היה מגיע לידי מיצוי – בוודאי לא בלוחות זמנים כאלה".

ובכל זאת, הוא חוזר ומזמין פעם אחר פעם את הרצוג לממשלה.

"מלכתחילה נתניהו לא הסתיר את הרצון שלו בממשלה כמה שיותר רחבה. אני מניח שהוא פועל לפי התפיסה הזאת כרגע".

אתה רואה את הממשלה מתרחבת מעבר ל'ישראל ביתנו'?

"אני לא יודע. אני מאמין וחושב שהדבר הנכון למדינת ישראל זו ממשלת ה‑66, בעיקר אל מול האתגרים שלפנינו. בזה אני מאמין ולשם אני מכוון בכל כוחי. אבל לא הכול תלוי בי".

תחילת השבוע הנוכחי הייתה סוערת מבחינה פוליטית. למה עשו בליכוד רעש גדול מהדרישה של בנט לגבי הקבינט?

"לי לא הייתה שום בעיה עקרונית עם הבקשה שלו, למרות שידוע שהוא כיהן שנה בקבינט ואני לא חושב שהבעיה היא כל כך אקוטית. לא הייתה פעם אחת שפניתי למועצה לביטחון לאומי או למזכיר הצבאי של ראש הממשלה, ולא קיבלתי מהם נכונות לתת לי את כל המידע הנדרש.

"אני חושב שיש כיום כלים לא מעטים שלא כל חברי הקבינט מנצלים אותם. אפשר לשפר את דרכי העבודה של הקבינט והדיון בנושא לגיטימי. אבל לדעתי, מקומו של הדיון הזה הוא בתוך הקבינט עצמו ולא כחלק ממשא ומתן פוליטי-קואליציוני. הדרך שזה נעשה בעיניי היא בעייתית. אני חושב שזו טעות להתנות הקמת ממשלה יציבה של המחנה הלאומי בתנאי כזה. אפשר לדרוש ולהיאבק על זה, אבל לסכן את הרחבת הממשלה אחרי שעמלנו כל כך שזה יקרה – זה לא נכון".

"להרים את דגל הריבונות"

לפני זמן לא רב התריע אלקין בפומבי מפני קריסתה של הרשות הפלשתינית, ואמר כי ישראל צריכה לעשות יותר כדי להיערך ליום הזה. גם כיום הוא ממשיך באותו קו. "זה אתגר גדול שמחכה לנו מעבר לפינה, אולי ממש בעתיד הקרוב מאוד. אני שמח שעוררתי את השיח בנושא הזה, כי אין מספיק שיח ציבורי וכתוצאה מזה אין מספיק הפנמה של העובדה הזאת ואין היערכות ליום הזה. את זה אני אומר גם בחוץ וגם בחדרים סגורים. אני מנסה לגרום דרך השיח הציבורי לגורמים הרלוונטיים לתת את הדעת על זה".

הקריסה שאתה מדבר עליה יכולה ליצור לישראל לא מעט בעיות.

"יהיו לנו אתגרים. קריסה של הרשות הפלשתינית זה גם הזדמנויות וגם אתגר. אבל בסופו של דבר אני חושב שמדינת ישראל צריכה להתקדם לכיוון של מימוש השאיפות הלאומיות שלה. גם ביהודה ושומרון, קרי כל התהליך של החלת הריבונות. זו מהפכה שלא תקרה ביום אחד. היא דורשת שינוי בשיח הציבורי, כי איכשהו הרגלנו את כולם ואת עצמנו שהדרישה הזאת לא מתקבלת ברצינות – לא אצלנו ולא בקהילה הבינלאומית, ולכן אני לא יכול להבטיח מתי זה יקרה. זה קודם כול דורש גיבוש רוב די רחב בתוך הציבור הישראלי ובמערכת הפוליטית בעד הדבר הזה. אני חושב שכמו שפעם רעיון של מדינה פלשתינית היה מוקצה מחמת מיאוס, וכיום הוא הצליח לצבור לו הרבה תומכים בזכות עבודת נמלים של אנשי השמאל, כך אנשי הימין צריכים להרים את הדגל בעניין הריבונות ולקדם אותו בכל הכוח. גם אם זה לא ייתן פירות מיידיים".

אתה מדבר על קריסת הרשות הפלשתינית, כלומר מבחינתך פתרון שתי המדינות לא רלוונטי?

"דעתי ידועה. אני מתנגד לדבר הזה ולא חושב שהוא בר ביצוע, גם מסיבות ביטחוניות וגם מסיבות פרקטיות. לא הסתרתי את עמדתי או שיניתי אותה לכל אורך הדרך, לא לפני נאום בר-אילן ולא אחריו. רעיון שתי המדינות לא טוב למדינת ישראל, וגם לא מעשי בסיטואציה עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין".

"אני לא יודע מה עוד יהיה פה", ממשיך אלקין, "אבל הסיפור הזה של להקים פה שתי מדינות, להיפרד מהפלשתינים ולזרוק את המפתחות לים – ניסינו את זה בעבר עם הסיפור של ההתנתקות והסכמי אוסלו. לא יהיה לנו טוב מזה. מאז שנחתמו הסכמי אוסלו ועד היום נהרגו פי אחד וחצי יותר ישראלים מאלו שנהרגו מאז קום המדינה עד לחתימה על ההסכם הזה, למרות שזו תקופה הרבה יותר ארוכה".

באופוזיציה דבקים בפתרון שתי המדינות. מדוע הם חוששים ממדינה אחת?

"אני לא מזלזל בהם. אני לא חושב שלמישהו יש פתרונות קלים. אבל אני מסתכל על המציאות ואומר שאת העניין של שתי מדינות והיפרדות באופן חד צדדי מהפלשתינים כבר ניסינו וזה לא הוביל אותנו לשום דבר טוב. אני חושב שגם מסיבות אידיאולוגיות, אזור יהודה ושומרון אלו חבלי ארץ שקשורים אלינו אולי יותר מחלקים אחרים של ארץ ישראל. לכן צריך להבהיר שיש לנו זכות על הארץ הזאת, וקודם כול בירושלים וביהודה ושומרון, הרבה לפני מקומות אחרים, ואסור לוותר על הזכות הזאת. האם זה פשוט? לא. יהיו הרבה מאוד אתגרים שאיתם נצטרך להתמודד. אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, מי יהיו השכנים שלנו בעוד שנה-שנתיים, מה יהיו הגבולות שלהם ומה יהיו המשטרים שלהם. לכן, מי שאומר שיש לו פתרונות אינסטנט מצוינים לכל הבעיות בינינו לבין הפלשתינים - פשוט לא רציני".

ובכל זאת יש כיום שתי יוזמות מדיניות על הפרק – אחת של צרפת והשנייה של מצרים.

"אפשר להביא אלף יוזמות, בסוף יש שתי נקודות. אחת, מחזיקים בה רבים וטובים שאומרים שעצם הקמת מדינה פלשתינית, ולא משנה ביוזמה של מי, לא טובה למדינת ישראל. ויש את המציאות, שהיא מאוד פשוטה: המשא ומתן בין ישראל לפלשתינים לא התקדם – לא בגלל הצרפתים ולא בגלל המצרים, אלא בגלל שכל הנהגה פלשתינית עד היום רק רצתה לקחת ולא הייתה מוכנה לתת כלום. אז מבחינה זו כלום לא הולך להשתנות. אפשר לגייס גם עשר יוזמות, אבל אם נמשיך לדרוש מהפלשתינים גם לתת משהו ולא רק לקבל – זה תמיד יתפוצץ בסוף.

"כמובן שאפשר ללכת בדרך השמאל, ולוותר לפלשתינים בלי לדרוש מהם שום דבר. אבל זה דבר מסוכן ואני מאוד חרד שחס וחלילה לא תקום כאן ממשלת שמאל ומתנגד לזה, כולל בקו הפוליטי הנוכחי".

בינתיים אין משא ומתן, אבל יש הקפאת תכנון עמוקה ביישובי יהודה ושומרון.

"אני חושב שהממשלה הזאת, ובכלל מאז שהליכוד חזר לשלטון ב‑2009, הממשלה עשתה לא מעט כדי לקדם את יהודה ושומרון, גם בתחום של בנייה. אבל אני חושב שצריך לעשות הרבה יותר. גם הנושא של הקפאת תכנון בהחלט מטריד אותי ואני פועל בכל כוחי כדי שכמה שיותר יקודם תכנון".

אלקין לא מסתיר את קרבתו לציבור המתיישבים, ואף מביע שביעות רצון מכך שכיום יש לו נציג בליכוד. "בירכתי את חברי הטוב במשך הרבה מאוד שנים, יהודה גליק, בשבוע שעבר לרגל כניסתו לכנסת, ואמרתי שמבחינתי הוא הנציג שלי כנבחר יהודה ושומרון שנכנס לכנסת, מה שלא קרה כבר הרבה שנים. מבחינתי, מהרגע הזה הוא אחד שמייצג אותי עם הבעיות שלי בתור תושב ביהודה ושומרון – ויש לי לא מעט כאלה".

שיא במספר העולים לישראל

ומה לגבי העתיד? במסגרת המשא ומתן להרחבת הממשלה ויתר אלקין על תיק הקליטה למען כניסתה של 'ישראל ביתנו', אבל במערכת הפוליטית מעריכים כי הוא מצפה לתיק אחר. על המשרד לענייני ירושלים, הוא מבהיר, לא יוותר. "אני לא רואה סתירה. כמו שהחזקתי את תיק הקליטה במקביל לתיק ירושלים. זה משרד לא גדול שעוסק בתקציבים גדולים. אני חושב שאני מצליח לתרום תרומה לא מבוטלת".

יש משרד מסוים שאתה מעוניין בו?

"עשיתי מה שעשיתי בנושא 'ישראל ביתנו' בלי לבקש שום הבטחות. ידעתי שמן הסתם איאלץ להיפרד ממשרד שאני מכהן בו, משרד הקליטה שאני מאוד אוהב אותו ועושה בו דברים חשובים. הגענו השנה לשיא במספר העולים לארץ בעשור האחרון, והעברנו רפורמות מאוד חשובות. אני מניח שכולם מבינים שחוץ מהמשרד לענייני ירושלים צריך לבוא עוד משהו. נחכה ונראה. בוודאי השיח על זה לא צריך להתקיים בתקשורת, אלא ביני לבין ראש הממשלה".