ותיק עיתונאי "ידיעות אחרונות" וניצול השואה נוח קליגר מתנגד ליוזמה הערבית המונחת על שולחן הדיונים לסיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.
קליגר כותב הבוקר בעיתון "באופן עקרוני אני כמובן בעד הסכם עם הפלסטינים, ואני גם משוכנע שהסכם כזה אמנם יושג בעתיד. אבל חשוב להציג את העובדות לפני שמדברים בכלל על הסכם כזה או אחר. גם אם המונח פלסטינים מקובל היום בישראל ובעולם בכלל, יש לזכור שמעולם לא היה 'עם פלסטיני', הדורש במשך שנים רבות מדינה ואדמה. לסעודים כוונות טובות, אבל בעולם הערבי מנצלים את הסכסוך הישראלי־פלסטיני לטובתם, ולא באמת מעניינת אותם המדינה הפלסטינית שתקום".
הוא קורא להתעמק בסעיפים המרכיבים של היוזמה. כך למשל, "זכות השיבה" המתוארת לפי החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם, שקובעת כי "הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית".
זה נכון שהמונח זכות השיבה לא מוזכר במפורש, אך האם קשה לנחש את כוונתם של מציעי היוזמה? זה מתחיל באצבע, ומהר מאוד נגמר בדרישה לכל כף היד, קובע קליגר.
"בכלל, חשוב לשאול באותו נושא, מי הם בדיוק הפליטים שרוצים לשוב? האם אלה מאות אלפי ערבים שחיו בארץ ישראל ועזבו מרצונם לאחר שתקפו אותנו? או אולי אלה הדור השלישי של כל אותם "פליטים" שישטפו את המדינה ממדינות נחשלות?
תנאי נוסף הוא שתהיה נסיגה לגבולות 1967. גם כאן אני תוהה באילו גבולות מדובר? האם לפלסטינים היו אי־פעם שטחים עם גבולות? ברור שלא. אז מה זה הקשקוש הזה שחוזר שוב ושוב?", הוא שואל.
"ישראל מוכנה להעניק שטחים למדינה 'פלסטינית' לעתיד ואפילו לפנות יישובים. כך נהגנו בעבר ונמשיך בהתאם להתפתחות בשטח. עתה קשה להאמין שפינוי, כל פינוי, יבטיח שלום ושקט. מאז הקמת המדינה ישראל התקדמה והתפתחה בעוד שאר המדינות הערביות מסביב רק נפלו למלחמות ושפיכות דמים. אסור לנו לתת יד לפרצה הזאת שרק תחזיר אותנו אחורה ותסכן את עתידנו".