טורקיה מנסה לעשות שריר מול גרמניה ולאיים באיומים שונים לצד הצהרות פוגעניות כלפי הממשל הגרמני, וזאת בעקבות ההחלטה בפרלמנט הגרמני להכיר בשואת העם הארמני.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הסוגיה עם ד"ר נמרוד גורן, איש החוג לאסלאם ומזרח תיכון באוניברסיטה הערבית ומומחה לטורקיה.
נזכיר כי בין השאר מתארת התקשורת הטורקית את קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כהיטלר, ארדואן מנסה לאיים בכך שארצו לא תהיה הבלם עבור אירופה מול גלי הפליטים הניצבים על דלתותיה ונראה כי העימות בין שתי המדינות רק בתחילתו.
ד"ר גורן מעיר ומציין כי בהתבטאויותיהם נזהרים הטורקים מלתקוף את אירופה כולה, שכן הם עדיין זקוקים לחבילת סיוע הכלכלי אותה הם מקבלים מארצות האיחוד.
לעומת זאת את ביקורתם הם מפנים באופן ממוקד לעבר גרמניה "והרטוריקה מול גרמניה תופסת תאוצה בימים האחרונים כפי שהיה גם מול מדינות אחרות כאשר מדינות אחרות כמו צרפת קיבלו א\החלטות כאלה ואחרות בעניין הארמנים".
על מה שיכולה או לא יכולה טורקיה לאיים על גרמניה, אומר ד"ר גורן כי "ראשית, יש כאן רטוריקה מאוד נוקשה, גם ברמה המדינית וגם ברמה הסמלית. יש כאן מהלך שנועד לצבוע את הגרמנים באור מאוד שלילי, יש הפגנות של טורקים בגרמניה ומול נציגויות גרמניות, תקשורת מאוד עוינת, אבל במובן הפרקטי של מדיניות וסנקציות טורקיה מאוד מוגבלת. הם צריכים את הסיוע".
בדבריו מזכיר ד"ר גורן את התפקיד המרכזי שהיה לגרמניה ולאנגלה מרקל בפרט בהסכם שנחתם בין האיחוד האירופי לטורקיה. הסכם זה נחתם מול ראש הממשלה הקודם שסולק על ידי ארדואן לאחרונה ובכך נוצר פער בין היחסים הטובים שהיו לגרמניה עם טורקיה לבין המציאות הקיימת כעת.
אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר עבור הטורקים היה הסרת הצורך בויזות לטורקים שנוסעים לאירופה, אך כעת מתברר שיישומו של סעיף זה אינו מתרחש מהר כל כך והטורקים זועמים על כך.
"כשנפרץ מסגרת ההסכם והדיפלומטיה החיובית והכול החל לזלוג לאפיק של הצהרות שליליות אז גם בגרמניה הרגישו חופשיים יותר להעביר את ההחלטה על ההכרה ברצח העם הארמני", מסביר גורן את המניעים לעיתוי העכשווי להחלטה הגרמנית. "זה שילוב בין הצורך והרצון להכיר בשואה הארמנית שמשותף למפלגות שונות בפוליטיקה הגרמנית, לכן הצעה שזכתה להסכמה כמעט מכל עבר, עם מתנגד אחד בלבד. העיתוי מושפע מההתפתחויות בזירה המדינית".
מוסיף ד"ר גורן ומעיר כי גם בפוליטיקה הישראלית הדברים דומים והשילוב בין הרצון המוסרי להביע עמדה לבין הפוליטיקה והמדיניות משנים החלטות לכאן ולכאן. "מתי דוחים דיון בנושא כדי לא להרגיז את הטורקים ומתי מקיימים דיון כדי לאיים עליהם... יש חיבור בין הצד המוסרי והאינטרס".
ומה לגבי העתיד? האם ההחלטה הגרמנית תביא מדינו נוספות באיחוד האירופי לנקוט בצעד דומה? "יש הפרדה בין הצהרות סמליות להצהרות עם משמעות פרקטית. כשהפרלמנט הצרפתי קיבל החלטות בנושא זה כלל גם ענישה למכחישי שואת הארמנים ומזה הצרפתים נסוגו בעקבות לחץ טורקי מאוד כבד. במקרה הגרמני אין כאן משהו עם שיניים אלא משהו שנותר ברמה ההצהרתית.
"אין ספק שכאשר מדינה מרכזית עושה צעד קדימה בנושא כזה, יתכן שתהיה לזה זליגה גם למדינות אחרות, אבל צריך לזכור שגרמניה לא הראשונה להכיר בזה. יש שורה של מדינות שכבר עשו מהלכים בכיוון הזה. בטורקיה הייתה ציפייה שבשנה שעברה, במלא מאה שנה לאירועים יבוצעו מהלכים, גם בארה"ב, וזה לא קרה. לכן אני לא סבור שיהיה סחף גדול".