השר לענייני ירושלים, השר זאב אלקין, מתייחס ביומן ערוץ 7 לקביעות לפיהן ירושלים אינה מאוחדת בפועל ושכונותיה הערביות אינן חלק ממשאת נפשו של העם היהודי במרוצת שנות הגלות.
כמו כן התייחס להמשך המאמצים להכנסת 'המחנה הציוני' לממשלת נתניהו ולהתבטאויות האחרונות בדבר הרצון לקדם מהלכים מדיניים יחד עם השמאל.
בראשית הדברים התבקש השר אלקין להתייחס לשלטים שנתלו באחרונה ברחובות ירושלים ובהם קביעה לפיה ג'אבל מוכאבר שועפט ושאר השכונות הערביות אינן ירושלים לה ייחל העם היהודי אלפיים שנה.
לטעמו של השר אלקין מדובר ב"שטויות במיץ עגבניות" מבית מדרשו של חיים רמון הממחזר ססמאות מוכרות מהעבר. אלקין מספר על שיחה אותה קיים עם רמון עצמו לפני ועידת אנאפוליס. בשיחה זו שאל את רמון מתי לאחרונה נסע לפסגת זאב ונווה יעקב. תשובתו של רמון הייתה שלא באחרונה.
אלקין המליץ לו לערוך נסיעה משותפת על מנת שיוכל להראות לו את הכביש העובר בדרך לשכונות מרכזיות שכאלה כשמצידו האחד שועפט ומהעבר השני בית חנינה, שני מקומות שלטעמו של רמון אמורים להיכלל במדינה הפלשתינית.
אלקין תהה אז באוזניו של רמון אם בכוונתו להפוך את תושבי השכונות הללו לנצרים ולנתונים תחת איום מתמיד של השכונות הערביות החולשות ושולטות על ציר הדרך. רמון השיב אז לאלקין שהוא מדינאי ולכן אינו עוסק בפרטים הקטנים. לטעמו את הפתרונות לדברים הקטנים ימצאו אנשי המקצוע. אלקין מנגד משוכנע שחיים לשכונות היהודיות של ירושלים לא יוכלו להיות במציאות של ירושלים מחולקת.
עוד הוא מוסיף ומזכיר כי סקרים שבוצעו לאחרונה מלמדים שגם ערביי העיר אינם רוצים בכך ומרביתם הבהירו כי אם אכן תקודם תכנית שכזו ידאגו הם לעבור לאזורים שבשליטה ישראלית. "זה יהרוס את ירושלים ויביא אותה למציאות החיים הקשים שלפני מלחמת ששת הימים עם כל המחירים ששילמו אז. לא רוצין את זה לא יהודים ולא ערבים אלא רק אנשים שנהנים ממסירה של נכסי מולדת ורע להם שעברו כל כך הרבה שנים ולא נסוגנו משום מקום".
ובכל זאת, נראה שהעזובה וההזנחה מצידה של ישראל כמו גם החשש של גורמי אכיפת החוק לאזורים אלה הופכים אותם למנותקים בפועל מישראל. השר אלקין מסכים לכך שאכן קיימת בעיה, אך לטעמו היא מתחילה להיפתר עם השינוי במדיניות גם של העירייה וגם של הממשלה.
לדבריו עשרות שנות הזנחה של ממשלות שמאל וימין יצרו את המציאות הזו. "זו בעיה כי מי שרוצה ירושלים מאוחדת לא יכול להתעלם ממה שקורה במזרח העיר, אבל יש שינויים. העירייה, שבעבר לא פעלה שם כי לאנשיה לא היו שם מצביעים, מנסה להיות מעורבת יותר תחת כהונתו של ראש העירייה הנוכחי".
"גם הממשלה מנסה שלא לטאטא מתחת לשטיח אלא להיכנס לפעולות. לפני שנתיים התקבלה החלטה על השקעה של מאתיים מיליון שקל. זה אמנם סכום קטן, אבל הוא מעיד על הבנה של הממשלה שיש כאן צורך משמעותי בפתרון ואי אפשר לצפות שהעירייה תפתור את הבעיה לבד.
"בהחלטה האחרונה שקיבלנו על חיזוק המשטרה במגזר הערבי, התקבלה בעקבות ההתעקשות שלי החלטה לתגבר את המשטרה בירושלים, החלטה לתוספת של 1200 שוטרים בירושלים לירושלים, כמעט כמו התוספת בכל שאר המגזר הערבי. המשימה הזו להביא חוק וסדר היא קריטית. לא יכולה להיות שתהיה שם מדינה בתוך מדינה ועושים מה שרוצים, לא רק בביטחון ליהודים אלא גם כשיש סכסוך בין שני ערבים המשטרה צריכה לטפל ולא לשלוח לשייח' או המוכתר".
מוסיף אלקיו ומציין גם את הצוקך לשינוי מהותי במערכת החינוך במזרח ירושלים, "לא הגיוני שנשלם מכספי משלם המיסים על מערכת חינוך פלשתינית עם כל ההסתה שיש שם כתוצאה מהזנחה של עשרות שנים".
באשר לדיווחים התקופתיים על כניסת כוחות שיטור פלשתיניים לשכונות מזרח וצפון העיר אומר השר אלקין כי זו המציאות הנוצרת כאשר יש ואקום והמענה לכך יבוא רק עם חזרתה של השליטה הישראלית המלאה על המקום.
בהמשך הדברים התבקש השר אלקין להתייחס לחשש העולה מדבריהם של ראש הממשלה ושר הביטחון בשבח היוזמה הסעודית שמאחוריה רעיון חלוקתה של ירושלים. אלקין מבהיר בראשית תשובתו שאינו פרשן לא של שר הביטחון ולא של ראש הממשלה, "אבל כשהם אמרו שיש ביוזמה הזו אלמנטם חיוביים, זו אמירה שגם אני יכול לעמוד מאחוריה.
"השאלה היא שאלת המחיר. אם המחיר הוא חלוקת ירושלים וחזרה לקווי 67' זה לא. זו לא עמדת ראש הממשלה ולא עמדת הליכוד ולא העמדה שממשלה בראשות הליכוד תסכים לה. אני בעד שמדינות שכנות אלינו שאיראן היא הבעיה שלהם יפתחו איתנו יחסים טובים יותר מבעבר, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לשלם על זה בנכסים הלאומיים שלנו".
בדבריו מוסיף השר אלקין ומזכיר כי אחדותה של ירושלים הייתה בעבר קונצנזוס וגם אבותיה הפוליטיים של מפלגת העבודה ראו בה ככזו. לעומת זאת כיום החל מ'יש עתיד' ושמאלה מוצב סימן שאלה על חשיבות אחדות זו. לנוכח דבריו אלה נשאל אלקין מה בכל זאת גורם לראש הממשלה ואנשיו לקדם יוזמות לאחדות עם 'המחנה הציוני' והאם אין לראות במהלך שכזה, כמו גם בהתבטאויות בזכות המדינה הפלשתינית, מאמרו של נתן אשל הקורא לשמאל לחבור לממשלה על חשבון 'הבית היהודי', האם כל אלה אינם מעידים על כיוון הפוך שאליו הולכת הממשלה.
אלקין מציין כי השאלה כוללת כמה סוגיות והראשונה שבהן היא דבריו של נתן אשל אותם הוא רואה כשערורייתיים, שכן "לא נבחרנו לקדם את מדיניות השמאל, ומה שרואים משם רואים מכאן", אך עם זאת הוא מזכיר כי הבהרה יצאה מלשכת ראש הממשלה ובה התנערות מהדברים.
באשר לכוונה להרחיב את הממשלה לכיוון מפלגת העבודה, "ראש הממשלה רואה יתרונות בכך שהם יבואו גם מבחינה פוליטית פנימית וגם מול הזירה הבינלאומית. אני רואה את הדברים אחרת ונתתי לכך פומבי עוד כשהיינו קואליציה של 61 אז בוודאי כשאנחנו יציבים יותר. אחת הסיבות שדחפתי לזה הייתה בדיוק הסיבה שלא רציתי שמפלגת העבודה תצטרף".
לקראת סוף הדברים נשאל השר אלקין אם הוא למעשה הקרבן של המהלך לכניסת ישראל ביתנו לממשלה. זאת מאחר ותיק הקליטה נלקח ממנו ועד כה הוא לא מונה לתפקיד אחר. אלקין אינו אוהב את ההגדרה הזו ואומר שתיק אחר בדרך אליו אך בשל בעיות קואליציוניות הדבר מתעכב.
"אני לא קורבן של שום דבר. האמנתי שזה מה שנכון למחנה הלאומי ולליכוד ועשיתי זאת בלב שם. אחר כך ביני לבין ראש הממשלה תיפתר הבעיה של מה אקבל במקום תיק הקליטה, אבל אני לא מצטער לרגע על מהלך שנועד למנוע ממשלה שהייתה משאירה אותנו בידיים של מפלגת העבודה. לכן אני עדיין שלם עם הצעד הזה".