
סופו של עידן בכדורסל הישראלי. מאיר טפירו, השחקן הווינר הגדול ביותר של הכדורסל הישראלי ואחד הבכירים ביותר בעשור האחרון הודיע היום (שלישי) במסיבת עיתונאים נרגשת על פרישתו ממשחק פעיל.
במסיבת העיתונאים סיפר הרכז הוותיק כי הגיל והגוף עשו את שלהם והרגיש שהגיע זמנו להמשיך הלאה.
בפני השחקן עומדות שתי הצעות מקבוצות במדיהן שיחק כשגם מכבי אשדוד/באר טוביה וגם הפועל תל אביב הניחו בפניו הצעה לשמש בתפקיד מקצועי, כעוזר מאמן, אך השחקן אמר כי עוד טר החליט על הצעד הבא שלו. "הרווחתי מספיק כסף מהאהבה שלי אהבת חיי, עכשיו הגיע הזמן לנוח מעט לפני שאחליט על הצעד הבא".
טפירו התקשה בפתח מסיבת העיתונאים כשהתרגש מאוד."אני לא בטוח שההתרגשות הזאת טובה ללב שלי בגיל הזה", אמר.
השחקן הוותיק ביותר בכדורסל הישראלי סיפר כי על החוזה הראשון שלו חתם בגיל 15. "לא האמנתי אז שאני הולך להרוויח כסף מהאהבה הגדולה של חיי. 22 שנים אחרי זה אני מספר לכם שהעונות חלפו מהר מאוד, אולי מהר מדי אבל ככה זה כנראה כשאתה מאוהב".
טפירו הדגיש בדבריו כי הוא אינו פורש מכדורסל, אהבת חייו, אלא ממשחק פעיל בלבד. "מכדורסל אני לא יכול לפרוש, אני לא יכול ותאמינו לי שאני גם לא רוצה. אני עוד יכול לעשות הכל. במצבי הנוכחי אני קצת פחות אתלטי ויותר קשה לי לחסום שחקנים. מצד שני עם הגוף והגיל קשה להילחם".
טפירו, ממנו למדו לא מעט שחקנים צעירים במהלך קריירת המשחק שלו סיפר איך הוא רואה את הכדורסל וסיפק את הסוד להנאה מהענף. "אני עדיין מכבד את המשחק הזה ואוהב אותו באותה תמימות כמו לפני 32 שנים. אני יודע שהגעתי לאימון ולמשחק האחרון כשחקן עם אותה התרגשות והתשוקה של ילד בן 10. נחישות ורצון לנצח הן התכונות שאני רוצה להעביר הלאה לילדים שלי ולכדורסלנים הצעירים בישראל. אבל הסיפור הוא לא רק נחישות ורצון. מה שאני רוצה להעביר לילדים זה שאהבתי להתאמן לשחק, אפילו את השאלות של העיתונאים, אבל רק אחרי ניצחונות", אמר בבדיחות.
הרכז הוותיק אמר כי הוא אינו החליט על עתידו בענף, כשייקח הפסקה קטנה עד להחלטה. כשנשאל מה העדפה שלו על הפרקט ותוך כדי המשחק, לקלוע או למסור ענה הווינר הגדול בתולדות הכדורסל הישראלי, "אסיסט ללא ספק. באסיסט גם אני נהנה וגם מי שקלע".
תחנות רבות היו בקריירת המשחק של הרכז בן ה-41, ובכל קבוצה בה היה הותיר חותם גדול עד כדי כך שאוהדים רבים יכולים לטעון כי עם קבוצתם הוא הכי מזוהה. האמת היא שטפירו מזוהה יותר מכל עם הפועל תל אביב, זאת בין היתר בעקבות סל הניצחון בדרבי העירוני שקלע כשהיה בן 19 בלבד. סל שעד היום בהפועל תל אביב מתרפקים עליו בערגה.
בעבר סיפר טפירו כי שני חלומות היו לו: לשחק במכבי תל אביב ולזכות באליפות המדינה, שני חלומות שעד לפרישתו לא מומשו. בעבר כבר סיכם הרכז במדים הצהובים, אך לבסוף לא שיחק במועדון התל אביבי שהפסיד ללא ספק את השחקן הווינר הישראלי הגדול ביותר שידע ענף הכדורסל בארץ ואוהדי הספורט בכלל.
טפירו, גדל והתחנך בבית דתי ואת קריירת המשחק שלו החל בקבוצת הנוער של אליצור קריית אתא. בקבוצת הבוגרים עבר טפירו לקריית מוצקין, ולאחר שהרשים חתם הכישרון הצעיר במדי הפועל תל אביב, כשהוא בן 19 בלבד. כבר בעונתו הראשונה במועדון האדום של תל אביב, קלע טפירו את סל הניצחון בדרבי העירוני, במה שזיכה אותו בכינוי שהצדיק לא פעם במהלך קריירת המשחק שלו, "מאיר בעל הנס".
21 עונות שיחק טפירו בליגת העל הישראלית, מתוכן שיחק 520 משחקי ליגה ו-71 משחקי פלייאוף. ממוצע הדקות שלו בליגה עומד על 21 בהן קלע 6.5 נק' בממוצע. בכלל, טפירו קלע עד לפרישתו 5,517 נקודות בליגת העל הישראלית כשנתון זה מציב אותו במקום ה-12 של רשימת הקלעים בכדורסל הישראלי.
טפירו שמסמל יותר מכל אחד אחר את השחקן האולטימטיבי לא רק קלע מספר שיא של נקודות במהלך קריירת המשחק שלו כי אם גם מסר ופירגן לחבריו לקבוצות השונות לא פעם. 2,445 אסיסטים מסר לחברים השונים, אליהם הוסיף גם 1,945 ריבאונדים שהפכו אותו לשחקן הישראלי הגדול ביותר, על המגרש ומחוץ לו.
ההצלחה שלו בקבוצות השונות והאופי הנהדר הביאו את טפירו לשחק גם במדי הנבחרת הישראלית, כשבמדיה שיחק ב-5 אליפויות אירופה לבוגרים, ואיתה הגיע לשיא שלו ב-2003 אז הגיעו הכחולים לבנים למקום השביעי באליפות אירופה שבכדורסל.
לאחר שלא הצליח לקבל חוזה במכבי ת"א, עבר טפירו לשחק בנאנסי הצרפתית איתה זכה בגביע הליגה. רק בעונת 2006/7 זכה טפירו בתואר מקומי בליגת העל כשהוביל את הפועל ירושלים לזכייה בגביע המדינה שבכדורסל כשניצח בגמר את בני השרון.
הקבוצות בהן שיחק טפירו: הפועל אילת במדיה ניצח את קבוצת הפאר היוונית פנאתנייקוס, מכבי חיפה במדיה עשה היסטוריה כשהיה לישראלי הראשון שרושם טריפל דאבל, הפועל ירושלים בה שיחק במשך שלוש שנים רצופות בקדנציה הראשונה שלו ואליה שב לאחר שנה בצרפת. אותה עונה הסתיימה בדמעות עבור טפירו כשבגמר הפיינל-פור הישראלי יצא ב-5 עבירות לאחר שריקה גבולית של השופט סמי בכר, במה שעלה לירושלים בהפסד האליפות למכבים מתל אביב ועורר סערה גדולה.
יתר הקבוצות בהן שיחק הרכז הוותיק: בני השרון, מכבי ראשון לציון, מכבי אשדוד, עירוני נס ציונה ומכבי קריית גת.