עורכי הדין אבי גפן יעקב בלס, לאה קליין אליאב, טליה שקולניק, ואיריס ברנד עתרו ביום חמישי האחרון לבג"ץ בשם אלפי עורכי דין וטוענים רבניים נגד חוק גישור חובה למתגרשים.
לטענתם, החוק החדש מונע גישה לערכאות, פוגע קשות בזכויות נשים ומסיג את גבולות מקצוע עריכת הדין.
העתירה היא תולדה של מאמץ משותף שנעשה על ידי מאות עורכי דין שהתאגדו בקבוצות דיון בוואטסאפ, במחאה על החקיקה הבעייתית לדעתם.
העותרים מבקשים מבג"ץ לעכב באופן זמני את כניסת החוק לתוקף בחודש יולי. כמו כן, מבקשים העותרים לפסול את החוק, או לשנותו מן היסוד, ומצביעים על מספר רב של כשלים ופרצות בחוק המוצע.
לדברי עוה"ד גפן ובלס וחבריהם, החוק, אשר קודם דווקא ע"י חברות כנסת המזוהות עם שדולת הנשים,
יפגע קשות בעיקר בנשים, בכך שיפתח פתח להברחת רכוש רחבה מצד בני זוג חזקים כלכלית, יעודד מצגי שווא והונאה של הפורום המגשר, יכפה חלוקת רכוש לא צודקת, ימנע דיון בכספים לא מדווחים שבידי בני הזוג, יפתח פתח להתחמקות מתשלום מזונות זמניים הוגנים, ויאפשר סחיטה כלכלית להשגת יתרונות בהליכי הגירושין.
לדברי העותרים, החוק החדש יגדיל את תופעת סיכול הסדרי הראיה והניכור ההורי, בכך שהוא יעכב את ההכרעה בנושאים כמו הסדרי ראיה ומשמורת, ינציח עוולות זמניות ויהפוך אותן לקבועות, ולמעשה יפקיר את גורלם של בני הזוג וילדיהם בידי גופים ומגשרים שאין להם כל השכלה וניסיון משפטיים, ואשר המוטיבציה העיקרית שלהם היא "לנקות שולחן" – תוך הבאת בני הזוג להסדר מוסכם, גם במחיר קיפוח של אחד הצדדים.
לדברי העותרים זהו החוק הראשון שחוסם אזרחים מלגשת לערכאות משפטיות. "אפילו לאסירים שמורה הזכות לעתירה לבית המשפט – אך למתגרשים תיחסם דרך זו בחוק" טוענים עוה"ד גפן ובלס, ומוסיפים "החוק הוא יריקה בפרצופו של בית המשפט למשפחה – מפני שהוא אומר למעשה – כשלתם בתפקידכם".
עוד טוענים העותרים כי החוק יאפשר הקמת גופי ענק לגישור, אשר יוכלו לפרסם את עצמם כמכוני גירושין לכל דבר, בניגוד לעורכי דין שעליהם נאסר הפרסום. "זוהי הסגה בוטה של גבולות המקצוע המזכירה את פריחת המכונים למימוש זכויות רפואיות דוגמת לבנת פורן", אומרים עוה"ד גפן ובלס. "בעבר, לשכת עורכי הדין נלחמה מלחמת חורמה בהסגת גבולות המקצוע ודווקא במקרה זה – היא נרדמה בשמירה".
העותרים מונים מספר רב של כשלים נוספים וביניהם: מניעת ייצוג הוגן מהצדדים, אי יכולת למינוי מומחים שיקבעו את הונם האמיתי של בני הזוג – ובכך תיכפה חלוקה לא הוגנת של רכושם, עירוב רשויות, פגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת, חוסר סמכות לחקור עדים וחוות דעת, סכנה לגל של תביעות רשלנות מקצועית נגד המדינה, חשיפת העלמת מסים מצד בני זוג לצדדים שאינם מוסמכים לכך, מתן ייעוץ משפטי ע"י מי שאינו מוסמך לכך בחוק – ועוד.