זוכרים בתל אביב את נרצחי אורלנדו
זוכרים בתל אביב את נרצחי אורלנדוצילום: הדס פרוש. פלאש 90

על התפר שבין מפגע בודד למפגע שמאחוריו תשתית ארגונית שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הד"ר סיימון פרי, איש המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ומי שחוקר בימים אלה את מורכבות ההתמודדות עם המפגעים הבודדים.

בראשית דבריו מבהיר ד"ר פרי כי העובדה שארגון דאע"ש מצא לנכון לברך על הפיגוע באורלנדו ולהגדיר את המבצע כאחד מאנשיו, אינה מעידה על כך שהארגון אכן עמד מאחורי הפיגוע באופן ארגוני. ד"ר פרי מנתח בקצרה את ההבדל בין מפגע בודד למפגע הארגוני: "מפגע בודד הוא כזה שאין לו שיוך ארגוני, להבדיל ממפגע ארגוני שיש לו תשתית ארגונית שיוזמת, מתכננת ומספקת את הלוגיסטיקה. המפגע הבודד מזדהה או חבר בארגון אבל לא קשור ספציפית בפיגוע לארגון".

"המשמעויות הן שאת המפגע הארגוני קל יותר לחשוף כי יש מפקדה ויש התארגנות ועל ערוצי התקשורת שלהם מונחת עינם הפקוחה של מערכות הביטחון. המפגע הבודד, מאחר והוא אינו עובד עם תשתית ארגונית ואינו משתף פעולה לצורך הכנת הפיגוע, לכן הוא יכול להפתיע ולהיות בלתי צפוי".

מוסיף ד"ר פרי ומדגים ממחקרו הנוכחי אודות המפגע הבודד: "לגבי פיגועי הדריסה גילינו שפער הזמנים בין ההחלטה לביצוע הוא לפעמים דקות בלבד. חלק נכבד לא עלה על יום אחד, כלומר שהמפגע יום לפני עדיין לא ידע שהוא הולך לפגע. זה לא המקרה הנוכחי בארה"ב. באורלנדו אנחנו מדברים על מפגע בודד שלא נזקק לתשתית הארגונית של דאע"ש כי הוא החזיק באופן חוקי בנשק, ולמעשה כל שהיה עליו לעשות זה לקחת נשק שיש לו ותחמושת שיש לו באופן רשמי ולחפש מטרה, במקרה הזה אותו מועדון, ולבצע את הפיגוע. לכן הייתי מאוד נזהר מלומר שיש כאן יד ארוכה של דאע"ש, אלא לומר שיש כאן תמיכה אידיאולוגית ואולי יש קשר בעבר – מדברים על זה שאביו העביר סכומי כסף לאפגניסטן דרך ארגוני צדקה – לכן אנחנו לא יודעים בדיוק מה הקשר שלו לארגון".

ד"ר פרי מציין כי לנוכח יתרונותיו של המפגע הבודד ארגון כמו דאע"ש עושה שימוש ביתרונות הללו ומפזר את אנשיו באופן בלתי מאורגן ובוחר במודע להציב אותם ללא התארגנות מסודרת כלשהי. ברוח זו פועל ארגון אל קעידה. "תפיסת העולם שם היא שבמדינות ללא מרכז שלטוני חזק, כמו סוריה ועיראק, שם הם יעבדו בצורה מאורגנת ככוח צבאי, אבל במדינות עם ארגון מדינתי חזק הם קוראים למאמינים לבצע פיגועי בודדים – קח את הרכב שלך ותהפוך אותו למקצרה, קח את הסכין שלך ולך לדקור. כלומר כאידיאולוגיה ושיטת עבודה הם קוראים לאנשיהם במדינות המערב כמו ארה"ב, שבהן יש שלטון מרכזי חזק, לבצע פיגוע של מבצע בודד כי יהיה קשה לחשוף אותך. זה הרעיון שאליו הם מטיפים".

ובאשר להתמודדות מול המפגעים הבודדים אומר ד"ר פרי כי "הטענה שלנו היא שאין פרופיל מאוד מסוים למפגע הבודד, אבל מצד שני יש מאפיין לפיגוע עצמו. כלומר הפיגוע צריך תנאים מסוימים כדי להתבצע, ואם נחפש את המאפיינים הללו נוכל לצמצם את ההזדמנות לבצע פיגוע וההזדמנות היא מרכיב מרכזי בשאלה אם יתבצע פיגוע או לא. דוגמא לכך היא בפיגועי הדריסה - בישראל ראו שיש הרבה פיגועי דריסה שמתבצעים בתחנות האוטובוסים, הלכו ומיגנו את התחנות ליד מקומות שבהם גרים המפגעים וזה הוריד דרסטית את פיגועי הדריסה".

"במקרה הזה שאירע בארה"ב, הפרטים אמנם עדיין לא ברורים אבל אני סבור שהרשויות לא פעלו נכון בכך שהזמינו את האדם לחקירה פעמיים, על פי דברי ה-FBI, ובכל זאת הוא עבד כמאבטח עם נשק ברישיון. כלומר חושדים באדם, אז גם אם לא נכניס אותו לבית הסוהר עדיין למנוע ממנו מלהחזיק נשק ברישיון זה דבר אלמנטארי. כחלק מהפקת הלקחים יצטרכו לבדוק איך קרה שהאיש החזיק נשק ברישיון. הרשויות צריכות למנוע את האפשרות הזו".

באשר למוטיבציות והשיקולים הפוליטיים הנוגעים לעיתוי הפיגוע מבהיר ד"ר פרי כי לפיגועים יכולות להיות מוטיבציות שונות – פוליטיות, דתיות ואחרות ו"קשה להתמודד עם מגוון המוטיבציות. לפעמים זו מצוקה אישית ונותנים לה כותרת דתית או פוליטית... אני לא מציע להתמודד עם המניע הספציפי", הוא אומר וטוען כי הדרך הנכונה והיעילה יותר היא התמודדות עם היכולת של המפגע לבצע את הפיגוע. "אנחנו לא יודעים מה באמת מאחורי הפיגוע, יש כאלה שמשלבים מצוקות עם אידיאולוגיות ולכן טוב יעשו גורמי הביטחון אם יעסקו במניעת היכולת להשיג את הנשק ולא כל כך באידיאולוגיות כי אין סוף לסיבות שבגללן אנשים מבצעים פעולות כאלה".