גל הירש
גל הירשPhoto BY Moshe Milner FLASH90 /GPO

תת אלוף במילואים ויו"ר המכון למנהיגות העתיד בישראל, גל הירש אמר היום (רביעי) בכינוס שנערך באוניברסיטת בר אילן - כי היו תופעות פסולות, כלשונו, במהלך מלחמת לבנון השנייה.

"אני חושב כמפקד וכאזרח סקרן ובעל דעה עצמאית שאפשר היה לנהל את זה אחרת - ועם זאת אני חושב שמלחמה אפשר לשפוט רק אחרי הרבה מאוד שנים".

"חלק מהביקורות", המשיך הירש, "שנשמעו אז והיום באו ממש מתוך בורות. אני מכבד כל דעה אך הביקורת הייתה כל כך קטלנית וללא הצדקה. אני חושב שהדבר הקשה ביותר שיש לי לומר קשור דווקא לערכים ואתיקה של מנהיגים בצבא ובממשלה. אני מציע לכם כמפקד - בעתיד שכשתצטרכו לבחור איך לנהוג במלחמה אל תלכלכו, אל תשמיצו, אל תלכו רכיל, אל תפיצו שמועות - אלא בואו לעזור כי ערכים קובעים את התוצאה".

הוא סיפר, "נתקלתי בהשמצות תוך כדי קרבות, תקשורת בתוך החפ"קים כאילו זו תכנית ריאליטי. היו מפקדים שדיברו עם התקשורת והדליפו - זה לא צריך היה לקרות. במלחמה היו לנו המון בעיות לוגיסטיות ומבצעיות וארגוניות אך היו הרבה בעיות של העדר קוליגליות ואחוות לוחמים ואת זה הרבה יותר קשה לתקן.

"אני לא נתתי שיפגעו באף מח"ט שלי, אף מג״ד ואף מ״פ, גיבוי הוא קריטי בעיני. בבחירה בין להילחם לאחור בסכינים בגב, בהשמצות ובבעיות הערכיות לבין להילחם קדימה באויב בחרתי להילחם באויב ולהפקיר את הגב שלי".

"לוחמי צה"ל לא נפלו לשווא. עשר שנות שקט הושגו על ידי אחי הלוחמים המתים והחיים. אני מאוד גאה בלוחמים שלי - החיים והמתים", סיכם הירש.

האלוף (במיל.) משה קפלינסקי, שכיהן כסגן הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה ציין כי "ההתנהלות של צה"ל במלחמת לבנון לא היתה טובה.הביצועים שלנו לא היו טובים. התוצאות השפיעו עלינו הרבה מאוד אחר כך. הצבא היה זקוק לשיקום ולהחזרת תחושת המסוגלות".

"השאלות המעניינות הן למה זה קרה לנו - והאם זה יכול לקרות לנו מחר בבוקר. כל ביקורת שתישמע פה, קודם כל מופנית אלי. אני מסכים עם גל הירש. הוא בשביל האוגדה שלו עשה הרבה מאוד כדי להגיע למוכנות למלחמה - אבל זה לא הגיע לקצה, לא הגיע למטה הכללי. המטה הכללי לא ידע להסביר זאת לדרג המדיני", סיפר קפלינסקי.

לדבריו, "הלקח הראשון והאחרון: תתכוננו ותתכוננו – זה תמיד רלוונטי. תתאמנו, תהיו מוכנים, תהיו בקיאים באויב שנמצא מולכם - זה יכול לקרות לכל אחד מכם מחר בבוקר".

ח"כ ציפי לבני, שהיתה שרת החוץ בזמן המלחמה טענה כי "הלקח ממלחמת לבנון השנייה, הוא שכדי לנצח חייבים לשלב מהלך צבאי עם מהלך מדיני. אלה דברים משלימים. במיוחד במצב שבו לא הושגה תמונת ניצחון צבאית.

"החלטה 1701 שנוסחה במשרדי כשרת חוץ, אפשרה לישראל לצאת מלבנון כשידו המדינית על העליונה. גם אם ההחלטה הופרה ברבות הימים, צריך להבין שהאופציות האחרות היו להישאר בלבנון למשך שנים - כמו אחרי מלחמת לבנון הראשונה או לצאת ממנה באישון לילה בחטף כמו בתקופת ברק".

"אין מהלך צבאי בלי מהלך מדיני - וגם אין מבצע צבאי בלי קשר הדוק עם ארה"ב. גם מי שחושב שזה בסדר שרה"מ תוקף את נשיא ארה"ב, רואה היום את הנזק של הגבלת הסיוע לישראל. אני מקווה שהעניין ייפתר - אבל כואב לראות את ביטחון ישראל נפגע בגלל יחסים עכורים עם הממשל", הוסיפה לבני.