חוזר עם תשובה - ביקורת דיסק

שלושים שנה אחרי שחזר בתשובה, הזמר הוותיק אהרון סיטבון מוציא אלבום שמראה איך באמת צריך לעשות מוזיקה

תגיות: בשבע 698
דודו כהן , י' בסיון תשע"ו

חוזר עם תשובה - ביקורת דיסק-ערוץ 7
טיפול מוזיקלי קלאסי. 'שהחיינו'
בביצוע: אהרון סיטבון. הפקה: אלי קליין ואיצי ברי

'שהחיינו'

אהרון סיטבון

כבר תקופה לא קצרה שאני תר אחר מוזיקה אמיתית. לא צעירה וקלילה מדי, אלא בעלת משקל. לא להיטית-לרגע, אלא נצחית. משהו עם נפח, כלים אמיתיים, תזמור מרשים. אולד סקול, במובן הטוב והחם של המילה.

והנה זה מגיע. אהרון סיטבון הגיע לתחילת העשור השביעי לחייו, ואחרי 30 שנות שתיקה החליט לשחרר אלבום ראשון כאדם שומר תורה ומצוות. לא הכרתי אותו בגלגול הקודם שלו, אבל מתברר שהוא תחזק קריירה מפוארת, אלבומים שונים, אירוח בערוצי המדיה המעטים שהיו באותם זמנים, ובעיקר קהל שלא הבין לאן הלך הזמר האהוב. במשך 30 השנים התמקד סיטבון בלימוד התורה, ועכשיו הוא נולד מחדש עם אלבום הקאמבק 'שהחיינו'.

שהחיינו? בהחלט כן. מזמן לא יצא כאן אלבום כל כך מתוזמר, מופק היטב (על ידי אלי קליין ואיצי ברי), של זמר שיודע מה זה להיות זמר. הוא שר בעוצמות, מזכיר באופן מסוים את דמיס רוסוס, ומהווה מן טרובדור-שאנסיונר ישראלי ותיק שנים, מפוכח ובעל בינה בוגרת שמעניקה נופך קלאסי לאלבום.

ואיך השירים עצמם? חוויה חצי נוסטלגית. לשמוע שיר כמו "שהחיינו" זה קצת כמו לחזור אחורה לשנות השבעים או השמונים, ולהיזכר שפעם ידעו לעשות מוזיקה אמיתית; "שומר ישראל" הוא שיר תודה וערגה לקב"ה, עתיר מנדולינות קסומות; "אחכה לו" הוא דואט עם הבן דוד סיטבון, שנשמע כאילו נשלף מפסקול סרט מהסיקסטיז. ובעצם, כל השירים כל כך יפים. כל כך קסומים. קלאסיקה עכשווית.

אני חסיד גדול של מוזיקה יהודית מקורית, עם טקסטים אישיים נוסח שולי רנד ועמיר בניון. כאן הטקסטים אמנם מבוססים ברובם על המקורות (או מעובדים מתוכם), אבל זה עדיין מקסים ואמיתי ומרגש, בגלל הטיפול הקלאסי ומלא הנפח. בגלל ההגשה הנדירה כל כך.

כמה טוב שסיטבון חזר. הוא יכול ללמד בקלות את רוב הצעירים איך לעשות מוזיקה בעלת בשר ושורשים עמוקים. כמה קסם יש בדיסק הזה. כמה טוהר ויופי. באמת שהחיינו.