בדרך לבנקים חדשים

אחרי כמעט יובל שנים, שר האוצר ובנק ישראל מנסים לעודד הקמת חברות אשראי ובנקים חדשים

תגיות: בשבע 698
שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י' בסיון תשע"ו

בדרך לבנקים חדשים      -ערוץ 7
נערכים למתחרים. בניינים של הבנקים הגדולים במרכז תל אביב
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שר האוצר, משה כחלון, הציג השבוע (שני) בפני הממשלה את מסקנות הוועדה לבחינת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בראשות דרור שטרום.

העקרונות הוצגו לשרים לאחר חודשים של משא ומתן בין נציגי האוצר והממשלה, יחד עם נציגי הציבור שבוועדת שטרום, ובין נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר. בסופו של המשא ומתן נקבעו עקרונות מוסכמים עם בנק ישראל במטרה לפרק את המונופול של הבנקים בתחום האשראי ולפתוח את התחרות בשוק הפיננסי לאחר 47 שנה. העקרונות המוסכמים נמצאים בהליך של גיבוש לתזכיר חוק שיובא לאישור הכנסת בשבועות הקרובים.

על פי ההמלצות, יופרדו שתי חברות כרטיסי אשראי של הבנקים הגדולים ויזה לאומי וישראכרט מהבנקים לאומי והפועלים. הבנקים יחויבו למכור את החברות ואלו תוכלנה להתחרות מול הבנקים על מתן אשראי. כיום נותנות חברות אלה פחות מ‑10 אחוזים מהאשראי למשקי בית. הפרדתן מהבנקים הגדולים תכניס שחקנים חדשים בעלי יכולת תחרותית עצמאית משמעותית ופוטנציאל התפתחות וגידול רב. מנגד נקבע כי ויזה כא"ל שבבעלות דיסקונט לא תופרד בשלב זה מהבנק. ארבע שנים לאחר החקיקה תיערך בחינה לגבי הצורך בהפרדתה על ידי ועדת יישום מיוחדת שתוקם בחקיקה. חברות כרטיסי האשראי המופרדות יוכלו להפוך לבנקים בתנאים מקלים שקבע הפיקוח על הבנקים בתוך חודשים ספורים מההפרדה ויינתנו להן תמריצים לכך.

המלצה נוספת נועדה לעודד אנשי עסקים וחברות לפתוח בישראל בנקים חדשים. בתוך ארבע שנים יוכלו גורמים מסחריים שירצו בכך להקים בנקים חדשים להתארגן ולהיכנס לענף בתנאים מקלים: ההון הראשוני ירד מרמה של 400 מיליון שקלים ל‑50 מיליון, ויחס הלימות ההון יופחת משמעותית בשנים הראשונות לקיומם של בנקים אלה, כדי לתת להם קרקע נוחה לגדול ולהתפתח. הקלות אלה ייוחדו לבנקים שיעסקו בתחום משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, כלומר המגזר הקמעונאי. עם זאת, בנושא הפיקוח נכנע האוצר לעמדת בנק ישראל. במתווה שגובש נקבע כי הפיקוח על הבנקים יישאר המפקח של חברות כרטיסי האשראי, כפי שהיה עד היום. עם זאת, הפיקוח יתמוך ויעודד את התחרות וייצור ודאות לרוכשים של אותן חברות ולמשק בכללותו.

הבנקים יוכלו להמשיך להנפיק כרטיסי אשראי, אולם יקבעו הגנות "ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי המופרדות. הגנות אלה הן, בין היתר, היכולת להעביר לקוחות לאשראי חוץ בנקאי מבלי שהבנקים הגדולים יוכלו להפעיל את כוחם ולשמר את הלקוחות, תוך הותרת הבחירה בידי הלקוח. כמו כן, הבנקים הגדולים יצמצמו את היקף מסגרות האשראי על גבי הכרטיסים שהם מנפיקים כיום באופן משמעותי. גם כאשר הבנקים ינפיקו כרטיסים ללקוחותיהם – הם יעשו זאת באמצעות חברות כרטיסי האשראי, אך לכל בנק תהיה חובה להנפיק באמצעות יותר מחברה אחת – דבר שגם הוא יסייע מאוד לתחרות. כיום מנפיקים הבנקים כרטיסי אשראי באמצעות חברה אחת.

סעיף נוסף בהמלצות יהפוך גם את הגופים המוסדיים למעין בנקים קטנים. על פי ההמלצות יינתנו הקלות לגופים מוסדיים שירצו לתת אשראי מההון של קופות הפנסיה והגמל, ובכך תתאפשר כניסה של גופים מוסדיים לאשראי הקמעונאי. עוד נקבע כי אגודות אשראי קטנות יקבלו הקלות בתחום דרישות ההון והפיקוח.

ההמלצות כוללות הסכמה על הקלת הכנסת הטכנולוגיה לטובת הצרכנים: הכנסת מנועי חיפוש להשוואת תנאים לכל שירות וסוכני חיפוש ומעבר.

כדי להדגיש שמדובר בהמלצות מוסכמות, הגיעו לישיבת הממשלה גם הנגידה פלוג והמפקחת על הבנקים בר, שאישרו בפני השרים את הסכמתן. שר האוצר הדגיש בישיבה כי מטרת הרפורמה היא הקמת בנקים חדשים שיתחרו על מתן אשראי ללקוחות. "היום אפשר לבשר כי אחרי 47 שנים שבהן לא קם בנק חדש בישראל, נסללה הדרך להקמת בנקים חדשים", הצהיר כחלון. "ההסכמות שאליהן הגענו בימים האחרונים עם בנק ישראל מאפשרות תקדימים היסטוריים. כל הוועדות שטיפלו בנושא עד היום לא טיפלו במעמד הביניים, בשכבות החלשות ובעסקים הקטנים והבינוניים שנאנקו תחת נטל הריכוזית. ההסכמות שאליהן הגענו יאפשרו להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ולאלה להפוך לבנקים חדשים שיתחרו בבנקים הקיימים. המלצות הוועדה מורידות באופן דרמטי את הדרישות הקיימות להקמת בנק חדש".

סדר בגמ"חים

מנהלי הגמ"חים יכולים לחזור לישון בלילה. חקיקה חדשה בארצות הברית, שהפכה לחקיקה בישראל, איימה לחסל, ממש כך, את כל מוסד הגמ"חים בישראל. הבנקים איימו, ולמעשה כבר כמעט התחילו, לסגור את חשבונות הבנק של הגמ"חים. הסיבה לכל המהומה היא מגמה חדשה ההולכת וצוברת תאוצה בכל העולם, ובמיוחד בארצות הברית: שקיפות מלאה של הבנקים כלפי שלטונות המס. בעקבות תקנות חדשות שנכנסו לתוקף בארצות הברית, וכדי לאפשר לבנקים הישראליים להמשיך לפעול שם, נחתם בין ישראל לארצות הברית הסכם שמחייב את הבנקים בישראל לפעול לפי אותם סטנדרטים. בין היתר מטילים הכללים הגבלות חמורות בניהול חשבונות הבנק על מוסדות שמקבלים תרומות או הפקדות מהציבור ומעניקים הלוואות לציבור. למרות שבישראל קוראים לזה גמ"ח, האמריקנים חושבים שזה מוסד פיננסי, וחוששים שמדובר בחממה להלבנת הון.

המהומה נרגעה כאשר התברר שמוסדות ללא כוונת רווח (עמותות או חברות לתועלת הציבור) שאינם מקבלים תרומות או הפקדות בגובה של 50 אלף דולר ומעלה מאדם יחיד, לא נחשבים מוסד פיננסי. העניין הוא שחלק ניכר מהגמ"חים, במיוחד בציבור החרדי, לא מאורגנים באופן מסודר כעמותות. כעת, בעקבות ההוראות החדשות, יצטרכו הגמ"חים להחליט: להפוך לעמותה או חל"צ, להיות כפופים לכללי הרגולציה והפיקוח ולהמשיך לפעול, או לחילופין פשוט להפסיק את הפעילות.

וכך, בעקבות דרישות אמריקניות, ייאלצו עסקני הציבור החרדי לעשות סדר בבלגן. ההפקרות המוחלטת ששררה עד היום בתחום לא תוכל להימשך, והמדינה תתחיל לפקח, גם אם פיקוח כללי בלבד, על הפעילות שהתנהלה עד היום הרחק מעינו הפקוחה של החוק.