המקסימום שאני מוכן זה ספרי קומיקס. אבל ספרים ארוכים מלאים מילים? למי יש כוח לזה?
השנה, ההורים החליטו לסחוב אותי לשבוע הספר. "נרי, יש שם המון מבצעים. נקנה לך משהו", הם הבטיחו. רציתי להסביר להם שחבל על הזמן, אני ממילא לא אקרא את מה שהם יקנו, אבל בסוף החלטתי להצטרף אליהם. האמת היא שרציתי קצת לצאת מהבית - הייתי ממש מוטרד מאיזה עניין שקורה בכיתה ביני ובין אחד הילדים - אז שתקתי, ונסענו יחד לאירוע בכיכר העירייה.
כשהגענו, ראיתי שמדובר ממש בחגיגה. היו הרבה דוכנים והמון אנשים, ומדי פעם נשמע קול ברמקול. "בדוכן מספר 5 הסופרת רונית קנטרוביץ' קימלמן חותמת כעת על ספריה. כולכם מוזמנים להגיע! בדוכן מספר 12 יותם חכם חותם על ספרו החדש!". לי לא היה מושג מי זו רונית עם השם הארוך, ולא מי זה יותם החכם, אבל ראיתי התרגשות גדולה מסביב.
קבעתי עם ההורים שכל אחד יסתובב לבד, אז טיילתי בין הדוכנים עד שגיליתי דוכן שהיה נסבל בעיניי. היו שם ספרים שלא היה כתוב בהם הרבה, כאלה עם תמונות: על מדע, למשל, או על איך לעשות קסמים. דפדפתי בהם, והם היו די מעניינים. החלטתי לומר להורים שאלה הספרים שאני רוצה, ופניתי למוכר שישב מאחורי הדוכן כדי לדעת כמה הם עולים. הוא היה אדם די צעיר, עם שיער פרוע ומשקפיים, ונראה קצת מבואס. "סליחה?" קראתי לו, והוא הרים את הראש, ראה אותי, וקם ממקומו בחיוך גדול.
"באת לבקש חתימה על 'גיבור על חלשים'?" הוא שאל, ושלף את העט שלו.
"חתימה על מה?" התפלאתי. "רק רציתי לדעת כמה עולים הספרים האלה".
"אה..." אמר האיש, והמבט המבואס חזר. "אני חותם על הספר שלי כאן. חשבתי שאתה רוצה..."
הבטתי סביב, וראיתי שרק אני עומד ליד הדוכן. מבט נוסף גילה לי שאני בדוכן מספר 12. "אתה יותם חכם", ניחשתי.
הוא הנהן. "הוצאתי עכשיו את הספר הראשון שלי. כנראה שאנשים מעדיפים חתימה מסופרים מפורסמים, כמו רונית קנטרובסקי קימלמן..." והוא חייך חיוך קטן וקצת עצוב.
"להגיד לך את האמת? לא שמעתם עליה בחיים", ניסיתי לעודד אותו. "אני בכלל לא מכיר סופרים. אני לא כל כך אוהב לקרוא. אז... על מה הספר שלך?"
יותם חכם התיישב חזרה. "אפשר לומר שזה סיפור על ילד שחבר בכיתה מציק לו, ואיך הוא מתמודד עם זה".
"איך?" הסתקרנתי. כבר סיפרתי לכם שגם לי יש בעיות בכיתה.
יותם אמר שקצת קשה לספר ספר שלם בעל פה, אבל הוא ינסה בכל זאת. בעשר הדקות הבאות הוא תאר לי את עידו, הגיבור של הספר שלו 'גיבור על חלשים', ואת מה שקרה בינו ובין גיא. תשמעו, זה ממש היה סיפור מעניין! לא בדיוק מה שקורה אצלנו בכיתה, אבל קצת דומה.
הייתי ממש באמצע המתח, כשהרגשתי טפיחה על הכתף. "היי נרי, החלטת כבר איזה ספר אתה רוצה?" שאלה אמא, והביטה בסקרנות באיש שדיברתי איתו.
"כן", אמרתי, "אני רוצה את 'גיבור על חלשים'. עם חתימה של הסופר, כמובן..."
ההורים התפלאו מאוד שבחרתי ספר עם המון מילים ובלי תמונות, אבל הייתי חייב לדעת מה קרה! מתברר שהמילים האלה זה פשוט אחלה סיפור שמישהו מספר. אתם חושבים שיש עוד ספרים כאלה? יש מצב שאני אבדוק את העניין הזה...