חני לוז
חני לוזיוני קמפינסקי

בהבלחה רגעית, אושרת קוטלר מודיעה בערוץ 10 שיש איזה אחד, עזרי טובי, שהוא שפוי.

טובי הוא איש תקשורת עצמאי שמייצר סרטונים מעולים במדיה החברתית, בלי עזרת ממסד או ארגון כלשהו. עזרי הוא שפוי, הצהירה המומחית לשיפוט תודעתי בערוץ 10, למרות שהוא, אפעס, מתנחל מיצהר.

אז נכון שקוטלר נבהלה מעוצמת הציבור שפתאום יש לו פה מאז פריחת המדיה החברתית, והיא שידרה התנצלויות. אבל אנחנו רוצים כאן לעזור להכיר את קוטלר ואת כישורי השפיות שהנחילה לציבור הרחב במשך שנים. לצורך כך נברתי בארכיון מרכז תדמי"ת ודליתי כמה אמירות:

בתחילת פרעות הדמים של שנה זו, היא האשימה - לא את הרוצחים ומי שמסית אותם - אלא את היהודים שעולים להר הבית: "מדוע יהודים עדיין מורשים לעלות להר הבית?" (4.10.15).

רק לפני שנתיים, כשהסתיים סבב דמים קשה בעקבות גשם רקטות מעזה, הבהירה קוטלר כי "ברור לכל בר דעת... שהמערכה נמצאת רק באמצעיתה. ללא אופק מדיני ברור - כולנו נקבל... מבצע צבאי חדש עם שם מפוצץ עוד יותר".

עד כה הבנו: שפויים לא עולים להר הבית, והם מבינים ש"אופק מדיני" יציל אותנו מטילים.

עוד לימדה אותנו קוטלר מיהו שוחר שלום. וכך בריאיון עם נתניהו אחרי 'צוק איתן': "הוא בחר בדרך השלום, אבו-מאזן. לא? החודש, חמישים הימים האלה לא שכנעו אותך שאבו-מאזן הוא הפרטנר היחיד האפשרי כאן באזור?"

אם כן, מהי שפיות: אבו-מאזן, ממתכנני טבח הילדים במעלות, שמשבח רוצחי ילדים ונשים וקורא כיכרות על שמם, הוא איש שלום.

במהלך הלחימה ב'צוק איתן', לפני כשנתיים, שוב הסבירה לנו הגברת על השפויים: "השבוע, באמצע התקפת רקטות על ישראל. התקיימה ועידת שלום בתל אביב... זה היה קול בודד באפלה...", תוך שהיא מדגישה את "האלימות בשני הצדדים", אשר מייאשת גם את "הרוב השפוי".

שפויים הם גם המפגינים הסוציאליסטים במחאה החברתית ולוחמי זכויות המסתננים מאפריקה. חוק המסתננים הוא "טירוף", מטיפה המומחית, על רקע תמונות רכבות משא בדרך לאושוויץ: "תחליפו שמות יהודים בשמות אריתראים וסודנים, ואת החיילים השוויצרים בחיילי צה"ל. וזה מה שקורה כבר שנתיים בגבול ישראל" (12.6.2009). שפויה היא גם מי שחושבת שהממשלה בראשות נתניהו "דוחפת את מעמד הביניים לעסוק בזנות" (12.7.2009), ומראיינת בדמעות תושבים מעזה בזמן שאזרחי ישראל מותקפים בטילים.

ואתם יודעים מה? במחשבה שנייה יש באמת כמה לא שפויים בסיפור הזה: אותה הנהגה של הציבור הזה, המאפשרת להמשיך וליצור תגי "אי שפיות" ל"מתנחלים" ול"הימין".

יש לתגים האלה מחיר כבד: דה-לגיטימציה ודמוניזציה, המאפשרים את המשך הדורסנות השלטונית נגד ההתיישבות: הרס בתים, מאחזים, יישובים ומעצרים והגליית תושבים ללא הצדקה.