ישראל מתקרבת להסכם פשרה עם הטורקים. שמחה גדולה, בעיקר באנקרה. בין סעיפי ההסכם תעביר ישראל פיצויים למשפחות נפגעי המרמרה. זו ההגדרה. אבל האם כל הנפגעים יפוצו?
ניתן לשער שלא. הנפגעים שיפוצו יהיו אך ורק הטורקים, אבל מה עם הישראלים שהיו שם? ולא, אני לא מתכוון לחנין זועבי וחבריה. אני מתכוון לחיילי צה"ל הלוחמים עזי הנפש שירדו בחבלים אל תוך המארב שהכינו להם מחבלי המרמרה.
מה עם בחורינו הנפלאים הללו, שרבים מהם נפצעו ובאורח קשה? מישהו יפצה אותם? מישהו בכלל מתייחס אליהם כנפגעים? מדובר במיטב שבמיטב בחורינו שהלכו בשליחותן של כל אחד ואחד מאיתנו, ותהא עמדתו הפוליטית אשר תהא, כדי להגן עלינו מהאיום העזתי המתחמש.
הם הגיעו לשם עם מגבלות שאנחנו הטלנו עליהם (כן, אנחנו, שולחיהם, הטלנו עליהם את המגבלות. זה לא רק המפקדים. זה כולנו שאחראים), הם השתלשלו מכבל המסוק מבלי שקודם לכן נדאג לטפל באנייה וביושביה כפי שראוי להם (ולא, זה לא חייב להיות הפצצה מהאוויר שהייתה מביאה עלינו את כל העולם ואשתו. זה יכול היה להיות גם ענן גז מדמיע שהיה מורד עליהם ממסוק. ניתן לשער שההתנגדות שם הייתה כבר הרבה פחות אלימה), הם לחמו בעוז רוח, נפגעו ונפצעו, חלקם כאמור באורח קשה, ומאז איש מההנהגה הישראלית לא מעז לתבוע את זכויותיהם האבודות.
לא פחות מעשרה לוחמי קומנדו נפגעו במהלך ההשתלטות על המרמרה. מחרפי הנפש הנפלאים הללו הוכו במוטות ברזל, בשרשראות ברזל, הושלכו על ידי בריוני ומחבלי המרמרה, חלקם נחטפו ונשקם נלקח מהם. חלקם נורו מהנשק שנלקח מהם (אקדחים בלבד.
בחורינו לא צוידו בנשק משמעותי יותר, כך מסתבר, אולי גם כן כחלק מהדאגה לשלום המפליגים). שניים מהם נפצעו באורח קשה מאוד, ועדיין לא דיברנו על הטראומה הנפשית שחוו ותישאר בנפשם כצלקת.
אלמלא מקצועניותם של היקרים הללו הייתה התקרית הזו מסתיימת באסון של ממש. ההשתלטות הסתיימה ללא הרוגים לכוחותינו, ברוך ה'.
מאז אותו יום לפני כשש שנים שומעים הלוחמים האלמונים הללו איך ממשלת ישראל מתרפסת, מתנצלת ומחפשת כל הזדמנות כדי לרצות את הטורקי, ובלבד שיחזור לקבל את תיירינו הנהנתנים בחופי הקסם שלו, במלונותיו ובבתי הקזינו שלו ושישלח אלינו עוד כמה עובדי בניין משופמים.
הלוחמים הללו שומעים שוב ושוב על כך שראש ממשלת ישראל ממהר להתנצל באוזני עמיתו הטורקי על הנפגעים הטורקים. הם שומעים שוב ושוב שישראל, המדינה ששלחה אותם, דנה מול הטורקים רק בשאלת גובה הפיצוי שתשלם על התקרית ההיא, אבל מה איתם? למה אף אחד לא זוכר את הקורבן שלהם?
הם לא צריכים לקבל פיצוי על הפגיעה, על הפציעה, על העלבון, על המשפחה שנוטרלה ומצאה את עצמה סביב מיטתם? למה ישראל לא תובעת מטורקיה פיצוי עבורם?
אצלנו, מסתבר, רגילים אחרת. הטורקי דרש אז כנראה שהטורקי צודק. אני מרשה לעצמי לנחש שלא מעט מדינות (כולל טורקיה) לו היו במקומנו היו מזכירות לעולם, ובעיקר לשולחי אניית הטרור, שמבחינתן מדובר היה באקט טרוריסטי, מבחינתן ההשתלטות הייתה אקט מתחייב של הגנה עצמית של מדינה מול איום ביטחוני, ובמסגרת זו נפגעו ונפצעו מיטב בניה.
משום כך, היו אומרות אותן מדינות, עד שהלוחמים הפצועים והפגועים ובני משפחותיהם לא יפוצו, ועד שלא ייחתם מסמך שבו התחייבות, מגובה בערבויות בינלאומיות, שלא להשתתף באירועים דומים בעתיד, עד אז אנחנו לא מדברים עם אף אחד, ומי שזה לא מוצא חן בעיניו "יכול ללכת ולשתות את הים של עזה...".
אבל אצלנו, כך מסתבר, רגילים אחרת.