בריטניה כמרקחה מאז התפרסמו תוצאות משאל העם המורה לממלכה לנטוש את האיחוד האירופי. הקריאות למשאל חוזר תופסות תאוצה, מדינות אחרות בוחנות את ההתנהלות והמו"מ בין בריטניה לאיחוד על מהלכי הפרישה צפוי להתחיל בקרוב. על כל אלה ועוד שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם ד"ר אנדרי עשת, מומחה לפוליטיקה של מערב אירופה והאיחוד האירופי ולמשאלי עם.
ד"ר עשת, איש אוניברסיטת חיפה, נשאל בראשית הדברים אם קיים סיכוי כלשהו שאכן תתקבל בקשת המוחים למשאל עם חוזר. "מבחינת החוק הבריטי לא ניתנה אופציה כזו לחזור שוב על משאל עם כזה. לכולם היה ברור שזה משאל עם גורלי ולכן אני מניח שאלה שתמכו בהישארות – 48 אחוזים ומהם ייתכן ויש רבים שחושבים שנעשתה טעות קשה ומבקשים לשנות את הדברים".
"כמומחה למשאלי עם אני יכול לומר שלעיתים קרובות יש מדינות שעורכות משאלי עם ויש שם חובה של אחוז מסוים של השתתפות מבעלי זכות ההצבעה. כאן נוצר מצב מוזר שבו רק 36 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה הבריטים הצביעו בעד עזיבה של האיחוד האירופי. זה מיעוט מקרב בעלי זכות ההצבעה ולכן מתעוררות השאלות הללו". זאת בניגוד למדינות הקובעות כי ללא אחוז מסוים של מצביעים המשאל אינו תקף כלל ועיקר.
"מוזר שבשעתו, כאשר נתנו סמכויות יתר לוויילש וסקוטלנד, אחד התנאים היה שאחוז ההצבעה יגיע לרמה מסוימת, ואם לא, אז גם ההחלטה של העם לא תקפה. יש כאן ליקויים קשים בחוק עצמו לגבי כללי המשחק. זו החלטה שיש לה השלכות אדירות. זו החלטה של מיעוט שמכתיב לרוב הפאסיבי ולרוב שהתנגד את דרכה של בריטניה בשנים הבאות, וזה בהחלט טעם לפגם".
לדברי ד"ר עשת אם היו קובעים שהרוב המתקבל לפרישה צריך להיות 65 אחוזים או 70 אחוזים היו יוצרים בכך מכשול למתנגדים, אך גם הוא מסכים שמול קביעה שכזו יש טענה משמעותית לצד שמנגד, בהיות הקביעה כזו הפוגעת בהליך הדמוקרטי, ואם בהיותה מצדדת למעשה בעמדתם של המבקשים להישאר באיחוד האירופי, וגם זו החלטה בעלת משמעויות אדירות לעתידה של בריטניה. מעבר לכך שקביעת רף שכזה הייתה יכולה לייאש את המבקשים לפרוש מהאיחוד ולגרום להם לבחור שלא להצביע על מנת שלא לשחק במשחק בלתי הוגן.
איך תיראה העזיבה? אילו מו"מ צריך לנהל? איפה הבעיות הטכניות? על שאלות אלה משיב ד"ר עשת וקובע כי בעיות קשות מאוד ניצבות בפני בריטניה ובפני האיחוד ש"הכניס באמנת ליסבון, האמנה שמסדירה את כל ענייני האיחוד, את סעיף 50 שאם מדינה רוצה לפרוס צריכה להגיש בקשה למועצה האירופית שבתוך שנתיים צריכה לנהל את המהלך כדי שהדרישה תהיה תקינה, אבל אף פעם לא נעשה שימוש בסעיף הזה".
ד"ר עשת מציג את הבעייתיות במאזני הכוחות השונים בגופים האירופיים, מאזנים שהעניקו לבריטניה עד כה כוח רב וכעת משיכתם של אנשיה מהגופים הללו מפרה את המאזנים ותחייב חשיבה מחודשת. מעבר לכך לבריטניה יש כיום משקל כוח גדול בקבלת ההחלטות האירופיות וגם כאן יציאתה מפרה את המאזנים ויש לדון בכל אלה מחדש. "בבית המשפט לצדק בלוקסמבורג יש נציגות גדולה של בריטניה וכשיצאו - הדברים יקבלו משמעויות מעמיקות. בריטניה יוצאת מאחת המסגרות המשולבות ביותר בעולם. זו כריתת איבר מגופו של האיחוד האירופי", אומר עשת.
בנוסף לזאת קיימת שאלת היחס לאזרחי בריטניה שעד כה יכולים לנוע בחופשיות ולקבל עבודה בכל מקום – האם זה יימשך? גם בזה יצטרך המו"מ לדון. וגם בשאלת היחס הבריטי לאזרחי האיחוד שמגיעים לממלכה. האם תהיה להם עדיפות כלשהי? "אותם מאתיים אלף בעלי מקצוע שהגיעו ממזרח אירופה סלובקיה פולין רומניה ועוד, הם יצטרכו לחזור למולדתם כי הכללים לא יחולו יותר", אומר ד"ר עשת ומוסיף: "באותה מידה כל התנאים הנוחים שהיו למאות אלפי בריטים שנמצאים ברחבי האיחוד האירופי – היה להם ביטחון סוציאלי שנבע מהסכמי האיחוד האירופי - גם הם פתאום חשופים, אבל הבעיה העיקרית היא שלושה מיליון תושבי האיחוד האירופי שנמצאים בבריטניה. מה יהיה עליהם? על כך ינהלו מו"מ עיקש".
"בריטניה, שמחפשת את עברה כאימפריה, נמצאת במצב שבו היא צריכה הסכמי סחר חדשים לגמרי עם מדינות ריבוניות אחרות, כי הסכמי הסחר שהיו תקפים כשהיא הייתה חברה באיחור לא יהיו תקפים יותר. נקודה נוספת היא חומות המכס שמונעות הצפה בסחורה ומאפשרות הגנה על התעשייה והחקלאות של האיחוד האירופי. החומות הללו הן מוזזות ויוצאות מהאי הבריטי ונוצר מצב בעייתי שבו אם בריטניה תרצה לייצא לאירלנד זה יהיה כאילו היא מייצאת למדינה זרה לגמרי כי היא כבר לא באיחוד האירופי ויוטלו עליה חובות מכס כאילו היא מדינה במזרח התיכון. יש הר של בעיות שנוצר".
בשיחה עמו מסכים ד"ר עשת לכך שיתכן והעובדה שגם בריטניה וגם האיחוד האירופי מפסידים מהמהלך הבריטי תגרום למו"מ קל יותר שיוביל לפתרון פרגמטי.
"איפשהו רחוק, באוסטרליה, ניו זילנד וקנדה, אותו מארג של חבר העמים, מסתכלים בשביעות רצון על הפרישה הבריטית כי הם ראו בכניסת בריטניה בגידה בחבר העמים ובשיתוף הפעולה האנגלוסקסי חוצה האוקינוסים הזה".
ומה לגבי מדינות חזקות אחרות? האם גם הן צפויות לשקול מהלך דומה? ד"ר עשת מציין כי מהלכים שכאלה כבר נשקלים שם. "אנחנו בתקופה קשה מבחינת האיחוד האירופי. שנים ראינו את ההיסוסים וההתלבטויות בקשר למשברים ביוון פורטוגל וספרד ואנחנו מתקשים לראות החלטות אמיצות ועקביות. כך גם לגבי הגירה. האוכלוסייה הבריטית ראתה את הנתונים שב-2015 שלוש מאות אלף מהגרים חוקיים נכנסו לבריטניה מעבר ללא חוקיים. המשמעות היא שהאיחוד לא שולט על ההגירה והפליטים והתושבים חשים בכך, ולכן יש עלייה בכוחן של מפלגות הימין, ולכן יש קרקע פוריה לתהליכים דומים גם במדינות נוספות. בדנמרק ידוע שהמתנגדים לאיחוד האירופי בולטים בה במיוחד עם אחוזים גדולים מאוד. גם באוסטריה היה צריך להגיע לנשיאות ולהפסיד בכמה מאות אלפי קולות נציג מפלגת החירות שמתנגדת לחברות באיחוד. כלומר יש יותר מדי תנועות מחאה שמתבססות על הטענה שההגירה משנה את מאפייניה של אירופה ומדינות הלאום שם".