במרכז חיבה שבירושלים מוצגת תערוכת ציוריו של הרב ד"ר צבי פנטון ז"ל, תערוכה שנפתחה לפני ימים אחדים במלאת שנה לפטירתו וכוללת בין השאר גם את דפנות הסוכה המעוטרות של הצייר המנוח.
פנטון, יליד לונדון, פרמקולוג במקצועו, עלה לישראל בשנת 1966 הישר לירושלים. את ראשית חינוכו קיבל בבית ספר כללי, ואת השכלתו התורנית השלים בישיבת "עץ חיים" באיסט אנד, בשעות אחרי הצהריים.
את לימודיו האקדמיים המשיך באוניברסיטה של לונדון ב"בית הספר לפרמקולוגיה" (רוקחות) וקבל תואר דר' לפרמקולוגיה בהצטיינות.
פנטון עבד במשרד הבריאות בתפקיד מנהל המחלקה לרישום תכשירים רפואיים, והקים יחידה למחקר ופיתוח בקרת ואיכות תרופות. לזכותו נזקפים חידושים רבים במערכת הפרמקולוגית במדינת ישראל. הוא זה שיזם העלון לצרכן המצורף לכל תרופה. לזכותו גם נזקפת הרשימה הראשונה של התרופות הכשרות לפסח. תרגם את קבץ החוקים ברוקחות לאנגלית כסיוע לרוקחים עולים.
פנטון היה מומחה בקנה מידה בינלאומי לתרופות ותחומי הפרמקולוגיה. הוא העמיק ביהדות, קבלה, פילוסופיה, מדעים, אמנות, ציור ואהב חזנות. היה אוהב ספר ובספריתו כ-6000 ספרים, ראשונים ואחרונים, שו"ת וקבלה, הלכה ומדרש, וכן ספרות מקצועית עניפה.
אלמנתו, מינה פנטון, מספרת: "הקב"ה חנן אותו בכשרון הציור. בנערותו עסק בציור כתחביב. זכה בפרסים. היה הקרקטוריסט של השבועון הדתי "ג'ויש ריוויו" שיצא לאור בלונדון. מעולם לא למד ציור, היה אוטודידקט מובהק, וזה נכון ללימוד בכל נושא. הוא ראה בציור אמנות הבאה לבטא מחשבות, הרהורים והגיגי נפש. הציור יכל לשמש את החינוך. התמונה ממחישה לילד בדרך היעילה והטובה ביותר את אופן קיום המצווה. לכן יזם והוציא את ברכות הנהנין, ברכות השחר, נטילה, ציצית ועוד. כל חג מחגי ישראל בא לידי ביטוי עצמתי ופרשני בציוריו , וכמובן הגדת פנטון, מלאה ציורים מרהיבים ופרשנות הפונה לילדים. חיבה יתירה הייתה לו לירושלים ורחובותיה, הוא צייר אותם בתקופות שונות של השנה".
כאמור, בתערוכת ציוריו של פנטו שנפתחה לפני ימים אחדים נכללות גם דפנות הסוכה המעוטרות שזיכו את סוכתו בפרס 'הסוכה הנאה' מטעם עיריית ירושלים מספר פעמים.
על הדפנות הללו מספרת אלמנתו: "לכל ציור בסוכה קדם לימוד מעמיק. בעת שצייר היו מונחים לפניו ספר קודש ופרשנות למיניהם, כגון 'מעם לועז', ו'קונטרס יחיאלי'. בפנלים העליונים של הסוכה מסעות בני ישראל במדבר. המקומות שנבחרו היו כאלו בהם נתגלתה מידת הרחמים. על הדלת מצויים סמלי החג והברכות והמשמעות הגלויה והנסתרת".
אלפי מבקרים פקדו את הסוכה מכל גווני הקשת של החברה בישראל, על כך נהג פנטון לומר," ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת".
