נוהל חניבעל: מתקנים טעות קטנה בגדולה

ראש מכון 'משפטי ארץ' מתריע מביטול נוהל חניבעל במקום בו נכון להסתפק רק בהבהרת חלקו של הנוהל הנוגע לאוכלוסיה אזרחית.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ב בסיון תשע"ו

נוהל חניבעל: מתקנים טעות קטנה בגדולה-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: פלאש 90

בראיון לערוץ 7 התייחס הרב אבי גיסר, ראש מכון 'משפטי ארץ' העוסק בין השאר גם באתיקה צבאית יהודית, להחלטת הרמטכ"ל, רא"ל גדי אייזנקוט, לבטל את 'נוהל חניבעל' ולקבוע במקומו פקודה חדשה. זאת כפי שפורסם הבוקר (שלישי) בעיתון 'הארץ'.

נזכיר כי לבד מהדיווח על החלטת הרמטכ"ל והניסוח המחודש של הפקודה דיווח העיתון על המלצתו של מבקר המדינה לבטל את הנוהל כחלק מהמלצותיו בטיוטת דו"ח לקחי מבצע 'צוק איתן'.

לדברי הרב גיסר החלטתו של הרמטכ"ל מבטאת רצון לתיקון קטן באחד משני סעיפיו של הנוהל, אך בסופו של יום הדבר עלול להוביל לתקלה גדולה הרבה יותר עם ביטולו לחלוטין של הנוהל.

הרב מציין בדבריו כי הסעיף הראשון של הנוהל מתייחס לנהלי הפתיחה באש מול חוליית מחבלים החוטפת חייל, בעוד חלקו השני של הנוהל מתייחס לסוגיית היחס בעת מלחמה לאוכלוסיה אזרחית בשעת חטיפה שכזו.

בחלקו הראשון של הנוהל יש לבצע הבהרות מסוימות, אומר הרב גיסר, לנוכח פרשנויות שונות בדרגי השטח של לוחמי וקציני צה"ל

"את ההשגות פרסנו בספר שפרסם המכון שלנו על אתיקה וצבא, ועיקר ההשגות היו על פרשנותה של הפקודה בידי מפקדים וחיילים בשטח. נוצרה אצלם קביעה שאומרת שטוב חייל הרוג מחייל שבוי. זה לא עולה בקנה אחד עם ההלכה המוסר האתיקה הצבאית או פקודות צה"ל. על זה הייתה ביקורת במשך השנים על נוהל חניבעל מול הנורמה שהשתרשה וכאן הרמטכ"ל אכן היה חייב להתמודד עם התפיסה השגויה הזו".

על מקורה של טעות ההבנה הזו, אומר הרב גיסר, "מה שכתוב הוא שמותר לבצע ירי או פעולה צבאית אחרת ולעשות כל מאמץ למניעת החטיפה, לכוון ירי אל חוליית החטיפה גם אם תהיה מתוך כך סכנה לחייל החטוף. רמת הסכנה לחייל החטוף התפרשה כפגיעה בחולייה בכל מחיר, וכאן היה צריך לשים הרבה יותר איזונים וסייגים לגבי סוג הירי אל חוליית החוטפים".

"באותו יום שישי השחור ברפיח בחטיפתו ונפילתו של הדר גולדין ז"ל, על הפעולות שננקטו לאחר מכן הייתה ביקורת ועל זה המבקר דן. הוא עוסק בדין הבינלאומי ולא בנושא הירי על החוליה אלא על הדין הבינלאומי. הוא עוסק בפעולות הסביבתיות. מה שקרה הוא שכאשר התבררה חטיפתו של החייל, נקט צה"ל בהוראות על פי הפקודה – כיסוי בירי מאסיבי מהאוויר שטח רחב מאוד שיש בו אוכלוסיה אזרחית רבה על מנת למנוע דרכי מסתור ומילוט מחוליית החוטפים עם החטוף.

"כדי לכסות את האפשרות הזו יש לכסות בירי שטח נרחב ולא לתת תשומת לב מרובה מדי לאוכלוסייה האזרחית בשטח. זה גרם נפגעים רבים ברפיח. על זה התעורר הפולמוס הצבאי והמשפטי ועל כך מתמקדת ביקורתו של המבקר על נוהל חניבעל".

ממשיך הרב גיסר ומתייחס להחלטת הרמטכ"ל ואומר כי "לדעתי, הרמטכ"ל, אם אכן ביטל את נוהל חניבעל, ניסה, ושגה, לתקן טעות קטנה, חשובה אבל פרטנית, בטעות גדולה יותר. כלומר, הגישה שבה עלינו לרסן את עצמנו ריסון חריף כדי שלא נפגע באוכלוסיה אזרחית רחבה במסגרת ניהול מלחמה של חטיפה היא טעות גדולה".

"הרמטכ"ל מצוטט כאומר שבשעת מלחמה שבוי זה דבר נורמאלי, וזה לא דומה למקרה שליט שהיה בשעת רגיעה, וכאן יש להבין שבשעת קרב יש שבויים. זו טעות קשה מאוד. אנחנו לא מדברים על שדה קרב קונבנציונאלי, ולא דנים בדין הבינלאומי על מלחמות, דין שהתגבש לאור שדות הקרב הנורמאליים בין צבאות. שם השבויים לא היו עיקר אלא תפל ותוצר לוואי של מלחמה ולכן הייתה החזרת שבויים אחרי המלחמה.

"לעומת זאת בעימות הא-סימטרי בין מדינה מסודרת לארגוני טרור זה לא שבוי נורמאלי במלחמה קונבנציונאלית. כאן החטיפה בעיני החמאס היא הניצחון, ולא משנה להם כמה נפלו ומתו וכמה אוכלוסיה נפגעה. זו המטרה האסטרטגית, ולכן הגישה צריכה להיות שביטול הפקודה על פרק האוכלוסייה האזרחית היא ביטול שנובע מהערכה לא נכונה של האסטרטגיה בעימות א-סימטרי במלחמה לא קונבנציונאלית".

באשר למניעים שמביאים קצינים בכירים ובמקרה זה רמטכ"ל לחשוש מפגיעה באוכלוסיית האויב, אומר הרב גיסר כי זו הסיבה שבמכון שלו עוסקים במחקר על פי התורה והמורשת היהודית שבהם העיקרון הוא שעל ישות לא מדינית כמו חמאס יש להטיל אחריות של מדינה, "כלומר, כאשר האויב פועל מתוך אוכלוסיה אזרחית חל עליו החוק הבינלאומי המתיר פגיעת לוואי הגיונית בבלתי מעורבים. במקרה שלנו כשהאויב הזה משתמש בחטוף ככלי אסטראטגי התגובה המידתית הרבה יותר רחבה מהמקובל בעבר כפגיעה מידתית".

"כאן נפל פחד המשפטנים כמו בכל התחומים. מדינת המשפט מתנהלת על ידי פחדים עתירות וביקורת משפטית כשהאתיקה והמוסר מתכופפים למשפט ולא להיפך. זה סוג של אבדן מצפן של כמה עקרונות יסוד שהם לא בשטח המשפט. כופפנו את המחשבה המוסרית לאישורים משפטיים, כאשר המצב הנכון הוא הפוך – הכול צריך להתחיל מהמוסר והצדק והמשפט צריך לשרת אותו".