רפי בן ברוך, 62,

עוסק בהוראה ובעל צימרים לאירוח,

מתגורר בקריית שמונה. נשוי ואב ל-5, סב ל-7

רפי בן ברוך לא שוכח את תחושת הרעננות והסיפוק שאחזה בו לפני כ‑14 שנים, עם הופעת הגיליון הראשון של 'בשבע'.

"זה היה בתקופה שכל כלי העיתונות והמדיה תקפו את הציבור הדתי והמתנחלים", הוא מתאר את הרקע באותה תקופה. "היה חסר עיתון שיביא דברים מזוויות אחרות, ולא מאותה זווית של התקשורת הרגילה. הציבור שלנו היה תמיד מתגונן ומתגונן, עד שבא עיתון 'בשבע' והראה פנים אחרות, שהיו חסרות למען האיזון".

העיתון היום ולפני 14 שנים נראה שונה כמעט לחלוטין. מה הם ההבדלים העיקריים בעיניך?

"בעבר העיתון היה יותר פוליטי, אבל היום הוא הרבה יותר עשיר ומגזיני. יש בו הרבה מדורים - רוחניות והלכה, טורים, צרכנות, ילדים, עניינים חברתיים. בנוסף לקריאה, אני גם משתדל להשתתף בכנסים של 'בשבע'. מעניינים אותי הדיונים על נושאים שמעניינים אותי כאזרח ישראלי. אבל לצערי הרב, עוד לא פרצנו את התקרה של השבט שלנו. אם הייתי מאחל משהו ל'בשבע', זה בעיקר לפרוץ את החומות, כך שיקראו אותו עוד אנשים, כולל מסורתיים וחילונים".

מה העיתון צריך לעשות בשביל זה, לדעתך?

"לדעתי צריך לשווק אותו לציבור כללי יותר. בתוך עמי אני יושב. אמנם התקשורת הכתובה הולכת ומתמעטת, וזה הופך להיות מסובך יותר. אבל עדיין, 'בשבע' יכול להגיע לציבור רחב יותר, באמצעות שיווק ופרסום נרחבים יותר. בסך הכול הוא עיתון טוב. עיתונים אחרים מכניסים איזה ימני או שניים קבועים כעלי תאנה. אולי גם אצלנו צריכים להשתמש בטריק הזה, להכניס לעיתון שמאלן או שניים, כדי שזה ישדר ניחוח אחר לציבורים אחרים.

"לפעמים כשיש לי אורחים בשבתות, אני מביא כמה עיתונים, נותן להם לקרוא, שואל ומתעניין אם הם מכירים את העיתון. הציבור שלנו נאמן ואוהב את הדברים שלו, אבל בציבורים אחרים האינטרנט והמדיה הוויזואלית תופסת יותר. אבל בכל מקרה, את שלנו אנחנו חייבים להמשיך, ולעזור בהפצה של כלי תקשורת פטריוטיים".

על אילו מדורים אתה לא מוותר?

"'שולחן עורך' של עמנואל שילה, 'דברים שרואים מכאן' של עמיאל אונגר, וכמובן שגם את הטור של ידידיה מאיר. אני גר בקצה של קריית שמונה, ונוסע כבר ביום חמישי במיוחד כדי לקחת את העיתון מנקודת ההפצה, שנמצאת אצלנו במרכז העיר. אגב, גם אם אני רוצה לקנות משהו, ורוצה להגיע אל פרסומות שרלוונטיות למגזר שלנו – אני מחפש ב'בשבע'. גם שאר המשפחה מחוברת לעיתון, ואשתי זהבה לא מוותרת על המוסף 'אתנחתא'. על הבוקר, ביום שישי, אני יוצא החוצה עם הקפה וקורא את העיתון. זו ההכנה הכי כיפית שלי לקראת השבת".