יאיר ואסתי לסר, אלון מורה, הורים ל-11, גמלאים
יאיר ואסתי לסר נושקים לגיל 70 משני הצדדים, גמלאים, תושבים ותיקים באלון מורה, הורים ל‑11, סבים שמחים להמון נכדים ומצפים בקוצר רוח להולדת הנין הראשון.
חלק מההכנות לשבת בבית משפחת לסר הוא הבאת הגיליון הטרי של 'בשבע' מסניף הדואר המקומי ביום שישי אחרי צעידת הבוקר. את העיתון פותחים יאיר ואסתי רק בזמן שהרצפה מתייבשת. ראשית כול מרפרפים השניים ב'אתנחתא' כדי לבדוק מי הם גיבורי השבוע, ולאחר מכן מתפצלים: יאיר פותח בעמודי החדשות ואסתי פונה אל ה'אתנחתא' לפתרון התשבצים. "הכותרת והתמונה בעמוד השער מוצלחות מאוד להעברת המסר", היא מחמיאה.
"החדשות בדרך כלל אינן מפתיעות אותנו", אומר יאיר, "אבל איכשהו תמיד מדביקים להן כותרת מעניינת ומושכת. מה שאני אוהב במיוחד לקרוא הוא המדור של העורך, עמנואל שילה, שמסכם בכישרון את אירועי השבוע – כשהוא אינו חושך את שבטו בעת הצורך, ומאידך לא נמנע מלשבח כשמגיע".
לעומתו מעדיפה אסתי את מדורו של ידידיה מאיר, שמתנסח היטב לטעמה ומצליח לרגש לעתים אפילו עד דמעות. גם יאיר וגם אסתי מוצאים בין דפי העיתון, ב'אתנחתא' ליתר דיוק, כתבות על דמויות מעניינות בתחומים רבים כמו תורה, מדע, אמנות וחסד. כיוזם ומארגן של פעילות קהילתית המיועדת בעיקר לגמלאים באלון מורה, יאיר שואב מתוך דפי העיתון רעיונות למרצים מעניינים בתחומים מגוונים. במשך השנים הספיקו להגיע לא מעט מהמככבים ב'אתנחתא' להרצות בפניהם.
במבט קדימה אל העתיד, יאיר תוהה אם לא כדאי להגדיל את מעגל בעלי הדעות בעיתון ולגוון יותר. "ראוי שקוראי העיתון ייחשפו לדעות שונות", הוא אומר. למרות שהיא מבינה היטב שיש מחיר לכך שהעיתון מופץ חינם אין כסף, אסתי הייתה שמחה אם משקל הפרסומות היה נוטה קצת יותר אל מתחת לכתבות ולחדשות.
מדורה של אסתי רמתי הוא אחד האהובים על אסתי לסר, והיא גם נהנית מסיפורי הילדים פרי עטה. שניהם מודים על העיתון ומאחלים לו העלאה מתמדת של התפוצה למגזרים נוספים ובכל רחבי המדינה.