הברקזיט, יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי היא תרחיש לא אפוקליפטי באופן יחסי.
בריטניה, למרות היותה הכלכלה השנייה בעוצמתה ובחוסנה באיחוד האירופי, תפקדה בתוך האיחוד לאורך כל הדרך כסוג של בן חורג. למעשה, אם נחזור כמה עשורים אחורה, בריטניה לא עמדה על ערש לידתו של הארגון, להפך. בראשית התהליך עמדה בריטניה בראש החץ של המדינות שבחרו שלא להצטרף לקהילייה האירופית, האם החוקית של האיחוד האירופי. במסגרת זו עמדה בריטניה בראשו של "ארגון הסחר החופשי האירופי", הארגון המתחרה ל"שוק האירופי המשותף", שהפך בהמשך לקהילייה האירופית. הקמת הארגון המתחרה נועדה להבטיח פיצול אירופי, על פי המסורת הדיפלומטית-ביטחונית הבריטית שראתה בבריתות ביבשת אירופה איום פוטנציאלי על שלומה של בריטניה. למעשה, רק כשש שנים לאחר הקמתה של הקהילייה האירופית, החליטה בריטניה לזנוח את הדיפלומטיה הישנה ולהיכנס כחברה לקהילייה.
כחלק מעמדת האאוטסיידר בריטניה הייתה אחת משלוש החברות הוותיקות היחידות באיחוד האירופי שלא הצטרפו לאיחוד המוניטרי. נאמנה למסורת ולמורשת האנגלית, בחרה בריטניה שלא להחליף את הלירה שטרלינג במטבע האירופי המשותף, האירו. בכך למעשה חסכה בריטניה לעצמה ולגוש האירו חבלי פרידה קשים ביותר שעלולים היו להיות מנת חלקה אם הייתה מחליטה לעזוב את האיחוד מעמדה של מדינה החברה באיחוד המוניטרי. בוודאי כולכם זוכרים אילו מאמצים עשו מדינות גוש האירו כדי למנוע את פרישתה של יוון מהגוש. בעיה שכזו נמנעה כאמור כעת לאור עצמאותה של בריטניה.
אולם למרות זאת, הזעזוע שגורמת פרישתה של בריטניה אינו קל. עדיין מוקדם לחזות את מלוא היקפן של הבעיות שניצבות כעת בפני הממלכה המאוחדת מחד והאיחוד האירופי מאידך. תהליך הפרישה מן האיחוד איננו תהליך קל, לאור המערכת ההסכמית המסועפת הקיימת בין מדינות האיחוד לבין עצמן ובין מדינות האיחוד לבין שורה ארוכה מאוד של צדדים שלישיים. בריטניה נהנית מתנאי סחר מועדפים עם מרבית מדינות העולם מתוקף היותה חברה באיחוד האירופי. מדובר גם במדינות האיחוד עצמן וגם במדינות הרבות מאוד שעמן יש לאיחוד הסכמי סחר ושיתופי פעולה רבים ומגוונים מסוגים שונים. דוגמה למדינה כזו היא למשל ארצנו הקטנטונת, שיש לה מערכת הסכמים ענפה ומסועפת עם האיחוד, וישראל אינה ייחודית בכך. כעת תצטרך בריטניה לקשור הסכמים עם כל אותן מדינות באופן עצמאי, כאשר כלל לא בטוח שאותן מדינות תסכמנה להעניק לבריטניה את אותם התנאים שהוענקו לאיחוד כולו. בריטניה היא אמנם הכלכלה החמישית בעולם, אולם חלקה בעוגה העולמית הוא ארבעה אחוזים בלבד. בנוסף לכך, גם במקרים שבהם בריטניה מסוגלת להגיע להסכמים ראויים וטובים לא מדובר בתהליך מהיר. כלכלת בריטניה עלולה לחוות תקופה לא פשוטה עם עזיבת האיחוד. ראוי לציין שגם האיחוד לא צפוי להקל על התהליך, כך שכל העניין עומד להיות סבוך מאוד.
בתחומים אחרים שבהם בריטניה מושפעת מהסטנדרטים האירופיים עלולים הבריטים למצוא את עצמם במצב הזוי. עד עתה הם היו מחויבים לכללים שהכתיב האיחוד האירופי, אך הייתה להם דרך להשפיע על המתרחש במוסדות האיחוד. אולם לאחר עזיבה של האיחוד הם ייאלצו להמשיך לעבוד לפי התקינה האירופית ולפי סט כללים אירופי שלם, אבל הם יאבדו את מרבית היכולת להשפיע על עיצובה של המדיניות הזאת.
בהנחה שפרישת בריטניה מהאיחוד איננה מבוא לסדרת פרישות מהדהדות, הרי שהסיכוי שהפרישה תידרדר למשבר כלכלי עולמי היא נמוכה. ייתכן בהחלט שנמשיך לראות את אותות הדרמה בשוקי ההון ובנתוני הצמיחה העולמית במשך תקופה מסוימת, אולם סביר להניח שהעולם לא עומד על סף אפוקליפסה כלכלית.
המשכנתאות בעקבות הדירות
במהלך השנה האחרונה הולך ומתהווה תהליך מדאיג בשוק הנדל"ן - זינוק חד בעלות הרכישה הממוצעת של דירות בישראל. מן הסתם, לאחר שסיימתם לקרוא את המשפט הקודם שבתם וקראתם אותו. ואחר כך שאלתם את עצמכם: "מה פתאום בשנה החולפת? מחירי הדירות הרי עולים ברציפות מאז 2007". זה אכן מבלבל ולכן כאן המקום להפריד בין שני נתונים: מחיר דירה ועלות רכישת דירה.
כאשר אדם רוכש דירה במזומן, כלומר מכסף שנמצא כולו תחת ידו, המחיר והעלות חד הם. אולם רוב רוכשי הדירות אינם קונים אותן בכסף המצוי תחת ידם, אלא בעזרת הלוואת משכנתא.
במהלך השנים 2007 עד 2015 התרחשו במקביל שני תהליכים בעלי השפעה הפוכה על עלות הרכישה. מצד אחד, מחירי הדירות עלו, אולם מצד שני הריביות על הלוואות משכנתא ירדו. התוצאה: אותו חלק מהרכישה שמומן באמצעות המשכנתא נעשה במידה מסוימת יותר זול, כלומר תמורת אותו סכום חודשי קיבלתם מהבנק הלוואה גדולה יותר. ממילא בחשבון הסופי עלות הרכישה הממוצעת של דירות בישראל זינקה באופן מתון יותר מעליית מחירי הדירות "על הנייר".
כל זה השתנה בשנה האחרונה. בעקבות שורה של תהליכים, ולמרות שריבית הבסיס במשק נותרה נמוכה מאוד, החלו הבנקים, מסיבות שונות, להעלות את הריבית על משכנתאות. מנתוני בנק ישראל עולה כי ריבית המשכנתאות הממוצעת עלתה בשנה האחרונה באחוז שלם, לאחר שנים של קיפאון או ירידה. במקביל הטבלה לא משקרת ומחירי הדירות בישראל ממשיכים לעלות. התוצאה: זינוק חד בעלות רכישתן של דירות בישראל.
המציאות הזאת צריכה הייתה, לראשונה מאז תחילת תקופת הזינוק במחירי הדירות, ללחוץ את המחירים כלפי מטה, עקב פגיעה בביקוש. אולם ככל הנראה ההיצע הדל, במקביל לכך שכנראה השוק עדיין אינו מפנים את שינוי המגמה, מביאים לכך שאנו ממשיכים לראות עליות מחירים. כעת נותר להמתין ולראות מה יקרה בחודשים הקרובים, והאם עליית הריבית אכן תביא לשינוי מגמה בשוק הנדל"ן.